¹ וישמע את־דברי בני־לבן לאמר לקח יעקב את כל־אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל־הכבד הזה׃

² וירא יעקב את־פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

³ ויאמר יהוה אל־יעקב שוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

⁴ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל־צאנו׃

⁵ ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

⁶ ואתנה ידעתן כי בכל־כחי עבדתי את־אביכן׃

⁷ ואביכן התל בי והחלפ* את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃

⁸ אם־כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן נקדים ואם־כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן עקדים׃

⁹ ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃

¹⁰ ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים׃

¹¹ ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

¹² ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך׃

¹³ אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך׃

¹⁴ ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

¹⁵ הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו׃

¹⁶ כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

¹⁷ ויקם יעקב וישא את־בניו ואת־נשיו על־הגמלים׃

¹⁸ וינהג את־כל־מקנהו ואת־כל־רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל־יצחק אביו ארצה כנען׃

¹⁹ ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה׃

²⁰ ויגנב יעקב את־לב לבן הארמי על־בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

²¹ ויברח הוא וכל־אשר־לו ויקם ויעבר את־הנהר וישם את־פניו הר הגלעד׃

²² ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

²³ ויקח את־אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

²⁴ ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

²⁵ וישג לבן את־יעקב ויעקב תקע את־אהלו בהר ולבן תקע את־אחיו בהר הגלעד׃

²⁶ ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את־לבבי ותנהג את־בנתי כשביות חרב׃

²⁷ למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא־הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

²⁸ ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

²⁹ יש־לאל ידי לעשות עםכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

³⁰ ועתה הלך הלכת כי־נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את־אלהי׃

³¹ ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן־תגזל את־בנותיך מעמי׃

³² עם אשר תמצא את־אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר־לך מה עמדי וקח־לך ולא־ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

³³ ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

³⁴ ורחל לקחה את־התרפים ותשםם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא׃

³⁵ ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים׃

³⁶ ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה־פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

³⁷ כי־מששת את־כל־כלי מה־מצאת מכל כלי־ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

³⁸ זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנכ* לא אכלתי׃

³⁹ טרפה לא־הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

⁴⁰ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

⁴¹ זה־לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע־עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את־משכרתי עשרת מנים׃

⁴² לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע* כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

⁴³ ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

⁴⁴ ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

⁴⁵ ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

⁴⁶ ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל׃

⁴⁷ ויקרא־לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

⁴⁸ ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על־כן קרא־שמו גלעד׃

⁴⁹ והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

⁵⁰ אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

⁵¹ ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

⁵² עד הגל הזה ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר אליך את־הגל הזה ואם־אתה לא־תעבר אלי את־הגל הזה ואת־המצבה הזאת לרעה׃

⁵³ אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

⁵⁴ ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

¹ Abraham took another wife, and her name was Keturah.

² She bore him Zimran, Jokshan, Medan, Midian, Ishbak, and Shuah.

³ Jokshan became the father of Sheba, and Dedan. The sons of Dedan were Asshurim, Letushim, and Leummim.

⁴ The sons of Midian: Ephah, Epher, Hanoch, Abida, and Eldaah. All these were the children of Keturah.

⁵ Abraham gave all that he had to Isaac,

⁶ but to the sons of Abraham's concubines, Abraham gave gifts. He sent them away from Isaac his son, while he yet lived, eastward, to the east country.

⁷ These are the days of the years of Abraham's life which he lived: one hundred seventy-five years.

⁸ Abraham gave up the spirit, and died in a good old age, an old man, and full of years, and was gathered to his people.

⁹ Isaac and Ishmael, his sons, buried him in the cave of Machpelah, in the field of Ephron, the son of Zohar the Hittite, which is before Mamre,

¹⁰ the field which Abraham purchased of the children of Heth. Abraham was buried there with Sarah, his wife.

¹¹ It happened after the death of Abraham that God blessed Isaac, his son. Isaac lived by Beer Lahai Roi.

¹² Now this is the history of the generations of Ishmael, Abraham's son, whom Hagar the Egyptian, Sarah's handmaid, bore to Abraham.

¹³ These are the names of the sons of Ishmael, by their names, according to the order of their birth: the firstborn of Ishmael, Nebaioth, then Kedar, Adbeel, Mibsam,

¹⁴ Mishma, Dumah, Massa,

¹⁵ Hadad, Tema, Jetur, Naphish, and Kedemah.

¹⁶ These are the sons of Ishmael, and these are their names, by their villages, and by their encampments: twelve princes, according to their nations.

¹⁷ These are the years of the life of Ishmael: one hundred thirty-seven years. He gave up the spirit and died, and was gathered to his people.

¹⁸ They lived from Havilah to Shur that is before Egypt, as you go toward Assyria. He lived opposite all his relatives.

¹⁹ This is the history of the generations of Isaac, Abraham's son. Abraham became the father of Isaac.

²⁰ Isaac was forty years old when he took Rebekah, the daughter of Bethuel the Syrian of Paddan Aram, the sister of Laban the Syrian, to be his wife.

²¹ Isaac entreated Yahweh for his wife, because she was barren. Yahweh was entreated by him, and Rebekah his wife conceived.

²² The children struggled together within her. She said, "If it be so, why do I live?" She went to inquire of Yahweh.

²³ Yahweh said to her, "Two nations are in your womb. Two peoples will be separated from your body. The one people will be stronger than the other people. The elder will serve the younger."

²⁴ When her days to be delivered were fulfilled, behold, there were twins in her womb.

²⁵ The first came out red all over, like a hairy garment. They named him Esau.

²⁶ After that, his brother came out, and his hand had hold on Esau's heel. He was named Jacob. Isaac was sixty years old when she bore them.

²⁷ The boys grew. Esau was a skillful hunter, a man of the field. Jacob was a quiet man, living in tents.

²⁸ Now Isaac loved Esau, because he ate his venison. Rebekah loved Jacob.

²⁹ Jacob boiled stew. Esau came in from the field, and he was famished.

³⁰ Esau said to Jacob, "Please feed me with that same red stew, for I am famished." Therefore his name was called Edom.

³¹ Jacob said, "First, sell me your birthright."

³² Esau said, "Behold, I am about to die. What good is the birthright to me?"

³³ Jacob said, "Swear to me first." He swore to him. He sold his birthright to Jacob.

³⁴ Jacob gave Esau bread and stew of lentils. He ate and drank, rose up, and went his way. So Esau despised his birthright.