Библия

 

עמוס 7

Учиться

   

1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃

2 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃

3 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה׃

4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק׃

5 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃

6 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃

7 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך׃

8 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃

9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃

10 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃

11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

12 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא׃

13 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא׃

14 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים׃

15 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל׃

16 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק׃

17 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

   

Библия

 

Melachim B 15

Учиться

   

1 בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה׃

2 בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃

3 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃

4 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃

5 וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ׃

6 ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

7 וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו׃

8 בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון ששה חדשים׃

9 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

10 ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו׃

11 ויתר דברי זכריה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

12 הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן׃

13 שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון׃

14 ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃

15 ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתבים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

16 אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע׃

17 בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים בשמרון׃

18 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל כל ימיו׃

19 בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו׃

20 ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ׃

21 ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

22 וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו׃

23 בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון שנתים׃

24 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

25 ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו׃

26 ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

27 בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנה׃

28 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

29 בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה׃

30 ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן עזיה׃

31 ויתר דברי פקח וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

32 בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה׃

33 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק׃

34 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה׃

35 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה העליון׃

36 ויתר דברי יותם אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

37 בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו׃

38 וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו׃

   

Из произведений Сведенборга

 

Arcana Coelestia # 3755

Изучить этот эпизод

  
/ 10837  
  

3755. But woe to those who are with child or giving suck in those days! means those who have been endowed with the good that flows from love to the Lord and with the good that goes with innocence. 'Woe!' is an expression meaning the danger of eternal condemnation. 'Being with child' means conceiving good that stems from heavenly love. 'Giving suck' is also a state of innocence, 'those days' the state which the Church is passing through at that time.

[2] Pray that your flight may not be in winter or on a sabbath means removal from those things to prevent it happening rapidly during a state of excessive cold or a state of excessive heat. 'Flight' is removal from a state of good stemming from love and from innocence, dealt with just above. 'Flight in winter' is a removal from these during a state of excessive cold - cold being a time when there is an aversion to those things, which is caused by all kinds of self-love. 'Flight on a sabbath' is removal from them during a state of excessive heat - heat being external holiness when self-love and love of the world exist inwardly.

[3] For then there will be great affliction, unlike any from the beginning of the world until now, or any in the future means the furthest degree of the perversion and vastation of the good and truth of the Church, which is profanation. For the profanation of that which is holy leads to eternal death, a death far more serious than that to which any other states of evil lead, and which is all the more serious insofar as they are interior goods and truths which are made profane. And since they are interior goods and truths that have been disclosed and made known in the Christian Church and have then been made profane it is said that 'then there will be great affliction, unlike any from the beginning of the world until now, or any in the future'.

[4] And unless those days were cut short, no flesh would be saved; but for the sake of the elect those days will be cut short means the removal of those who belong to the Church from interior goods and truths to exterior in order that those who lead lives that are good and true may nevertheless be saved. 'Cutting days short' means a state of such removal; 'no flesh being saved' means that otherwise nobody could be saved; 'the elect' means those who lead lives that are good and true.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.