¹ ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא ואל־תחת קח עמך את כל־עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את־מלך העי ואת־עמו ואת־עירו ואת־ארצו׃

² ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק־שללה ובהמתה תבזו לכם שים־לך ארב לעיר מאחריה׃

³ ויקם יהושע וכל־עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃

⁴ ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל־תרחיקו מן־העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃

⁵ ואני וכל־העם אשר אתי נקרב אל־העיר והיה כי־יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

⁶ ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן־העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

⁷ ואתם תקמו מהאורב והורשתם את־העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃

⁸ והיה כתפשכם את־העיר תציתו את־העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃

⁹ וישלחם יהושע וילכו אל־המארב וישבו בין בית־אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃

¹⁰ וישכם יהושע בבקר ויפקד את־העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃

¹¹ וכל־העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי [כ= בינו] [ק= ביניו] ובין־העי׃

¹² ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית־אל ובין העי מים לעיר׃

¹³ וישימו העם את־כל־המחנה אשר מצפון לעיר ואת־עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃

¹⁴ ויהי כראות מלך־העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי־העיר לקראת־ישראל למלחמה הוא וכל־עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי־ארב לו מאחרי העיר׃

¹⁵ וינגעו יהושע וכל־ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃

¹⁶ ויזעקו כל־העם אשר [כ= בעיר] [ק= בעי] לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן־העיר׃

¹⁷ ולא־נשאר איש בעי ובית אל אשר לא־יצאו אחרי ישראל ויעזבו את־העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ ף

¹⁸ ויאמר יהוה אל־יהושע נטה בכידון אשר־בידך אל־העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר־בידו אל־העיר׃

¹⁹ והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את־העיר באש׃

²⁰ ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא־היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל־הרודף׃

²¹ ויהושע וכל־ישראל ראו כי־לכד הארב את־העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את־אנשי העי׃

²² ואלה יצאו מן־העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט׃

²³ ואת־מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל־יהושע׃

²⁴ ויהי ככלות ישראל להרג את־כל־ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי־חרב עד־תםם וישבו כל־ישראל העי ויכו אתה לפי־חרב׃

²⁵ ויהי כל־הנפלים ביום ההוא מאיש ועד־אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃

²⁶ ויהושע לא־השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל־ישבי העי׃

²⁷ רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את־יהושע׃

²⁸ וישרף יהושע את־העי וישימה תל־עולם שממה עד היום הזה׃

²⁹ ואת־מלך העי תלה על־העץ עד־עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את־נבלתו מן־העץ וישליכו אותה אל־פתח שער העיר ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה׃ ף

³⁰ אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃

³¹ כאשר צוה משה עבד־יהוה את־בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא־הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃

³² ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃

³³ וכל־ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית־יהוה כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־יהוה לברך את־העם ישראל בראשנה׃

³⁴ ואחרי־כן קרא את־כל־דברי התורה הברכה והקללה ככל־הכתוב בספר התורה׃

³⁵ לא־היה דבר מכל אשר־צוה משה אשר לא־קרא יהושע נגד כל־קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ ף

¹ ויאמרו אליו איש אפרים מה־הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃

² ויאמר אליהם מה־עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃

³ בידכם נתן אלהים את־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ומה־יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃

⁴ ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש־מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃

⁵ ויאמר לאנשי סכות תנו־נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי־עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃

⁶ ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי־נתן לצבאך לחם׃

⁷ ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את־זבח ואת־צלמנע בידי ודשתי את־בשרכם את־קוצי המדבר ואת־הברקנים׃

⁸ ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃

⁹ ויאמר גם־לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את־המגדל הזה׃ ף

¹⁰ וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עםם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני־קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃

¹¹ ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את־המחנה והמחנה היה בטח׃

¹² וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את־שני מלכי מדין את־זבח ואת־צלמנע וכל־המחנה החריד׃

¹³ וישב גדעון בן־יואש מן־המלחמה מלמעלה החרס׃

¹⁴ וילכד־נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את־שרי סכות ואת־זקניה שבעים ושבעה איש׃

¹⁵ ויבא אל־אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃

¹⁶ ויקח את־זקני העיר ואת־קוצי המדבר ואת־הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃

¹⁷ ואת־מגדל פנואל נתץ ויהרג את־אנשי העיר׃

¹⁸ ויאמר אל־זבח ואל־צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃

¹⁹ ויאמר אחי בני־אמי הם חי־יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃

²⁰ ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא־שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃

²¹ ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע־בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את־זבח ואת־צלמנע ויקח את־השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃

²² ויאמרו איש־ישראל אל־גדעון משל־בנו גם־אתה גם־בנך גם בן־בנך כי הושעתנו מיד מדין׃

²³ ויאמר אלהם גדעון לא־אמשל אני בכם ולא־ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃

²⁴ ויאמר אלהם גדעון אשאלה םכם שאלה ותנו־לי איש נזם שללו כי־נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃

²⁵ ויאמרו נתון נתן ויפרשו את־השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃

²⁶ ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע־מאות זהב לבד מן־השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן־הענקות אשר בצוארי גמליהם׃

²⁷ ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃

²⁸ ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ ף

²⁹ וילך ירבעל בן־יואש וישב בביתו׃

³⁰ ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי־נשים רבות היו לו׃

³¹ ופילגשו אשר בשכם ילדה־לו גם־היא בן וישם את־שמו אבימלך׃

³² וימת גדעון בן־יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ ף

³³ ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃

³⁴ ולא זכרו בני ישראל את־יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל־איביהם מסביב׃

³⁵ ולא־עשו חסד עם־בית ירבעל גדעון ככל־הטובה אשר עשה עם־ישראל׃ ף