¹ אל־חךך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו׃

² לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃

³ זנח ישראל טוב אויב ירדפו׃

⁴ הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

⁵ זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין׃

⁶ כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון׃

⁷ כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃

⁸ נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו׃

⁹ כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃

¹⁰ גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃

¹¹ כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא׃

¹² [כ= אכתוב] [ק= אכתב]־לו [כ= רבו] [ק= רבי] תורתי כמו־זר נחשבו׃

¹³ זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃

¹⁴ וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃ ס