Библия

 

Shemot 32

Учиться

   

1 וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃

4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ ף

7 וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

8 סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

9 ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃

10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11 ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

14 וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ ף

15 ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃

17 וישמע יהושע את־קול העם ברעה* ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה׃

18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19 ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [כ= מידו] [ק= מידיו] את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

20 ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃

21 ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃

22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃

23 ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25 וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃

27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃

28 ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

31 וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

32 ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

33 ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃

34 ועתה לך נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

35 ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס

   

Из произведений Сведенборга

 

Arcana Coelestia # 10494

Изучить этот эпизод

  
/ 10837  
  

10494. 'For [every] man has been against his son and against his brother' means when the internal has been shut off, in order that truth and good from heaven may not enter the external. This is clear from the meaning of 'man against son and against brother', or after they have killed them, as a shutting off of the internal to prevent the inflow of truth and good, dealt with above in 10490, 10492.

'Son' means truth, see 489, 491, 533, 1147, 2623, 2628, 2803, 2813, 3373, 3704, 4257, 9807.

'Brother' means good, 3815, 4121, 4191, 5409, 5686, 5692, 6756.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Из произведений Сведенборга

 

Arcana Coelestia # 1447

Изучить этот эпизод

  
/ 10837  
  

1447. That 'He said, To your seed will I give this land' means that celestial things would be granted to those who had faith in Him is clear from the meaning of 'land' and from the meaning of 'land'. That 'seed' means faith in the Lord has been shown already in 255, 256, and that 'land' means celestial things has also been shown above at verse 1 of this chapter, and in 620, 636, 662, 1066. In the sense of the fetter 'the seed of Abram' is used to mean descendants through Jacob, and 'land' the land of Canaan itself which was to be given to them as a possession, for the reason that they might represent the celestial and spiritual things of the Lord's kingdom and Church and that among them a representative Church might be established, and because the Lord was to be born in that land. But in the internal sense nothing else is meant by 'seed' then faith in the Lord, and by 'land' nothing else than celestial things, and here in particular that celestial things were to be granted to those who had faith in Him. What is meant by having faith in the Lord has been stated many times already.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.