¹ שמעו את־הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

² נפלה לא־תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על־אדמתה אין מקימה׃

³ כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ ס

⁴ כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁵ ואל־תדרשו בית־אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית־אל יהיה לאון׃

⁶ דרשו את־יהוה וחיו פן־יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין־מכבה לבית־אל׃

⁷ ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁸ עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו׃ ס

⁹ המבליג שד על־עז ושד על־מבצר יבוא׃

¹⁰ שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹¹ לכן יען בושסכם על־דל ומשאת־בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא־תשבו בם כרמי־חמד נטעתם ולא תשתו את־יינם׃

¹² כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹³ לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹⁴ דרשו־טוב ואל־רע למען תחיו ויהי־כן יהוה אלהי־צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁵ שנאו־רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחןן יהוה אלהי־צבאות שארית יוסף׃ ס

¹⁶ לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי׃

¹⁷ ובכל־כרמים מספד כי־אעבר בקרבך אמר יהוה׃ ס

¹⁸ הוי המתאוים את־יום יהוה למה־זה לכם יום יהוה הוא־חשך ולא־אור׃

¹⁹ כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על־הקיר ונשכו הנחש׃

²⁰ הלא־חשך יום יהוה ולא־אור ואפל ולא־נגה לו׃

²¹ שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²² כי אם־תעלו־לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²³ הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²⁴ ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁵ הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁶ ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁷ והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי־צבאות שמו׃ ף

¹ ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃

² וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו הנביא בן־אמוץ׃

³ ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃

⁴ אולי ישמע יהוה אלהיך את כל־דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃

⁵ ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃

⁶ ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אתי׃

⁷ הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו׃

⁸ וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃

⁹ וישמע אל־תרהקה מלך־כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃

¹⁰ כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃

¹¹ הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחריםם ואתה תנצל׃

¹² ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלאשר׃

¹³ איו מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃

¹⁴ ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ ף

¹⁵ ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃

¹⁶ הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי׃

¹⁷ אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־הגוים ואת־ארצם׃

¹⁸ ונתנו את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃

¹⁹ ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃ ס

²⁰ וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחרב מלך־אשור שמעתי׃

²¹ זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃

²² את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על־קדוש ישראל׃

²³ ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר [כ= ברכב] [ק= ברב] רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה* יער כרמלו׃

²⁴ אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃

²⁵ הלא־שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃

²⁶ וישביהן קצרי־יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃

²⁷ ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃

²⁸ יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר־באת בה׃

²⁹ וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו* ונטעו כרמים ואכלו פרים׃

³⁰ ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃

³¹ כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה [כ= זז] [ק= צבאות] תעשה־זאת׃ ס

³² לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃

³³ בדרך אשר־יבא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבא נאם־יהוה׃

³⁴ וגנותי אל־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃

³⁵ ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃

³⁶ ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃

³⁷ ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר [כ= זז] [ק= בניו] הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ ף