¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃

³ חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃

⁴ הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות׃

⁵ ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃

⁶ אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב׃

⁷ ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

⁸ בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃

⁹ בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃

¹⁰ והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃

¹¹ והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃

¹² עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃

¹³ בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃

¹⁴ והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃

¹⁵ על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא׃

¹⁶ ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃

¹⁷ מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃

¹⁸ אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃

¹⁹ ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃

²⁰ הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה׃

²¹ והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃

²² כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה׃

²³ החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃

²⁴ ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות׃

²⁵ ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃

²⁶ בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות׃

²⁷ ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃

²⁸ ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃

²⁹ ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃

³⁰ לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון׃

³¹ השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃

³² כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃

¹ ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃

² ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃

³ ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

⁴ דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃

⁵ וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃

⁶ ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

⁷ ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃

⁸ וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃

⁹ העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃

¹⁰ ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃

¹¹ איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

¹² אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃

¹³ ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

¹⁴ ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃

¹⁵ ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃

¹⁶ ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃

¹⁷ ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃

¹⁸ ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

¹⁹ ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

²⁰ אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃

²¹ מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²² ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃

²³ ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

²⁴ ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃

²⁵ כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃

²⁶ כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃

²⁷ כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

²⁸ אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃