¹ למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

² אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

³ קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

⁴ נשברה מואב השמיעו זעקה [כ= צעוריה] [ק= צעיריה]׃

⁵ כי מעלה [כ= הלחות] [ק= הלוחית*] בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃

⁶ נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

⁷ כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא [כ= כמיש] [ק= כמוש] בגולה כהניו ושריו [כ= יחד] [ק= יחדיו]׃

⁸ ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

⁹ תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

¹⁰ ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

¹¹ שאןן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ ס

¹² לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

¹³ ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

¹⁴ איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃

¹⁵ שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃

¹⁶ קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

¹⁷ נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃

¹⁸ רדי מכבוד [כ= ישבי] [ק= ושבי] בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

¹⁹ אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃

²⁰ הביש מואב כי־חתה [כ= הילילי] [ק= הילילו] [כ= וזעקי] [ק= וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב׃

²¹ ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־[כ= מופעת] [ק= מיפעת]׃

²² ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃

²³ ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃

²⁴ ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

²⁵ נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

²⁶ השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃

²⁷ ואם לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים [כ= נמצאה] [ק= נמצא] כי־מדי דבריך בו תתנודד׃

²⁸ עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקןן בעברי פי־פחת׃

²⁹ שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

³⁰ אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃

³¹ על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃

³² מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃

³³ ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃

³⁴ מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃

³⁵ והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

³⁶ על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃

³⁷ כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃

³⁸ על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃

³⁹ איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ ס

⁴⁰ כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃

⁴¹ נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

⁴² ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃

⁴³ פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃

⁴⁴ [כ= הניס] [ק= הנס] מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שנת פקדתם נאם־יהוה׃

⁴⁵ בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

⁴⁶ אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

⁴⁷ ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ ס

¹ After these things I heard something like a loud voice of a great multitude in heaven, saying, "Hallelujah! Salvation, power, and glory belong to our God:

² for true and righteous are his judgments. For he has judged the great prostitute, who corrupted the earth with her sexual immorality, and he has avenged the blood of his servants at her hand."

³ A second said, "Hallelujah! Her smoke goes up forever and ever."

⁴ The twenty-four elders and the four living creatures fell down and worshiped God who sits on the throne, saying, "Amen! Hallelujah!"

⁵ A voice came forth from the throne, saying, "Give praise to our God, all you his servants, you who fear him, the small and the great!"

⁶ I heard something like the voice of a great multitude, and like the voice of many waters, and like the voice of mighty thunders, saying, "Hallelujah! For the Lord our God, the Almighty, reigns!

⁷ Let us rejoice and be exceedingly glad, and let us give the glory to him. For the marriage of the Lamb has come, and his wife has made herself ready."

⁸ It was given to her that she would array herself in bright, pure, fine linen: for the fine linen is the righteous acts of the saints.

⁹ He said to me, "Write, 'Blessed are those who are invited to the marriage supper of the Lamb.'" He said to me, "These are true words of God."

¹⁰ I fell down before his feet to worship him. He said to me, "Look! Don't do it! I am a fellow bondservant with you and with your brothers who hold the testimony of Jesus. worship God, for the testimony of Jesus is the Spirit of Prophecy."

¹¹ I saw the heaven opened, and behold, a white horse, and he who sat on it is called Faithful and True. In righteousness he judges and makes war.

¹² His eyes are a flame of fire, and on his head are many crowns. He has names written and a name written which no one knows but he himself.

¹³ He is clothed in a garment sprinkled with blood. His name is called "The Word of God."

¹⁴ The armies which are in heaven followed him on white horses, clothed in white, pure, fine linen.

¹⁵ Out of his mouth proceeds a sharp, double-edged sword, that with it he should strike the nations. He will rule them with an iron rod. He treads the winepress of the fierceness of the wrath of God, the Almighty.

¹⁶ He has on his garment and on his thigh a name written, "KING OF KINGS, AND LORD OF LORDS."

¹⁷ I saw an angel standing in the sun. He cried with a loud voice, saying to all the birds that fly in the sky, "Come! Be gathered together to the great supper of God,

¹⁸ that you may eat the flesh of kings, the flesh of captains, the flesh of mighty men, and the flesh of horses and of those who sit on them, and the flesh of all men, both free and slave, and small and great."

¹⁹ I saw the beast, and the kings of the earth, and their armies, gathered together to make war against him who sat on the horse, and against his army.

²⁰ The beast was taken, and with him the false prophet who worked the signs in his sight, with which he deceived those who had received the mark of the beast and those who worshiped his image. These two were thrown alive into the lake of fire that burns with sulfur.

²¹ The rest were killed with the sword of him who sat on the horse, the sword which came forth out of his mouth. All the birds were filled with their flesh.