Біблія

 

Yechezchial 13

Дослідження

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם הנבא אל־נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר־יהוה׃

3 כה אמר אדני יהוה הוי על־הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃

4 כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃

5 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על־בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃

6 חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם־יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃

7 הלוא מחזה־שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם־יהוה ואני לא דברתי׃ ס

8 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃

9 והיתה ידי אל־הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא־יהיו ובכתב בית־ישראל לא יכתבו ואל־אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃

10 יען וביען הטעו את־עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃

11 אמר אל־טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃

12 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃ ס

13 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח־סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃

14 והרסתי את־הקיר אשר־טחתם תפל והגעתיהו אל־הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי־אני יהוה׃

15 וכליתי את־חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃

16 נביאי ישראל הנבאים אל־ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃ ף

17 ואתה בן־אדם שים פניך אל־בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃

18 ואמרת כה־אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל־אצילי ידי ועשות המספחות על־ראש כל־קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה׃

19 ותחללנה אתי אל־עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא־תמותנה ולחיות נפשות אשר לא־תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃ ס

20 לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את־הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את־הנפשות אשר אתם מצדדות את־נפשים לפרחת׃

21 וקרעתי את־מספחתיכם והצלתי את־עמי מידכן ולא־יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי־אני יהוה׃

22 יען הכאות לב־צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי־שוב מדרכו הרע להחיתו׃

23 לכן שוא לא תחזינה וקסם לא־תקסמנה עוד והצלתי את־עמי מידכן וידעתן כי־אני יהוה׃

   

З творів Сведенборга

 

Doctrine of the Lord #5

Вивчіть цей уривок

  
/ 65  
  

5. “Day” or “time” in these passages mean the Lord’s advent.

A day of gloom, of darkness, of haziness, one without light, one of devastation, of the final iniquity, or of destruction, means the Lord’s advent when He was no longer known and when as a consequence nothing any longer of the church remained.

A cruel day, a dreadful day, a day of wrath, of anger, of tumult, of visitation, of sacrifice, of retribution, of distress, of war, or of a cry, means the Lord’s coming to judge.

A day when Jehovah alone will be exalted; when He shall be one and His name one; when an offshoot of Jehovah shall be beautiful and glorious; when the righteous shall flourish; when Jehovah shall vivify; when He will seek His flock; when He will make a new covenant; when the mountains drip new wine; when living waters flow from Jerusalem; when people will look to the God of Israel; and the like — these mean the Lord’s advent to establish a new church, one that will acknowledge Him as the redeemer and savior.

  
/ 65  
  

Published by the General Church of the New Jerusalem, 1100 Cathedral Road, Bryn Athyn, Pennsylvania 19009, U.S.A. A translation of Doctrina Novae Hierosolymae de Domino, by Emanuel Swedenborg, 1688-1772. Translated from the Original Latin by N. Bruce Rogers. ISBN 9780945003687, Library of Congress Control Number: 2013954074.

Біблія

 

Zechariah 2:11

Дослідження

       

11 Many nations shall join themselves to Yahweh in that day, and shall be my people; and I will dwell in the midst of you, and you shall know that Yahweh of Armies has sent me to you.