¹ וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־בני ישראל לפני מותו׃

² ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו [כ= אשדת] [ק= אש] [ק= דת] למו׃

³ אף חבב עמים כל־קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃

⁴ תורה צוה־לנו משה מורשה קהלת יעקב׃

⁵ ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃

⁶ יחי ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר׃ ס

⁷ וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ ס

⁸ וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה׃

⁹ האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־[כ= בנו] [ק= בניו] לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃

¹⁰ יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך׃

¹¹ ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן־יקומון׃ ס

¹² לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חףף עליו כל־היום ובין כתיפיו שכן׃ ס

¹³ וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃

¹⁴ וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃

¹⁵ ומראש הררי־קדם וממגד גבעות עולם׃

¹⁶ וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

¹⁷ בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ ס

¹⁸ ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃

¹⁹ עמים הר־יקראו שם יזבחו זבחי־צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ ס

²⁰ ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף־קדקד׃

²¹ וירא ראשית לו כי־שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם־ישראל׃ ס

²² ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשן׃

²³ ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ ס

²⁴ ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃

²⁵ ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃

²⁶ אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃

²⁷ מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃

²⁸ וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל׃

²⁹ אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר־חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על־במותימו תדרך׃ ס

⁴ that you will take up this parable against the king of Babylon, and say, "How the oppressor has ceased! The golden city has ceased!"

⁵ Yahweh has broken the staff of the wicked, the scepter of the rulers,

⁶ who struck the peoples in wrath with a continual stroke, who ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained.

⁷ The whole earth is at rest, and is quiet. They break out song.

⁸ Yes, the fir trees rejoice with you, with the cedars of Lebanon, saying, "Since you are humbled, no lumberjack has come up against us."

⁹ Sheol from beneath has moved for you to meet you at your coming. It stirs up the dead for you, even all the rulers of the earth. It has raised up from their thrones all the kings of the nations.

¹⁰ They all will answer and ask you, "Have you also become as weak as we are? Have you become like us?"

¹¹ Your pomp is brought down to Sheol, with the sound of your stringed instruments. Maggots are spread out under you, and worms cover you.

¹² How you have fallen from heaven, morning star, son of the dawn! How you are cut down to the ground, who laid the nations low!

¹³ You said in your heart, "I will ascend into heaven! I will exalt my throne above the stars of God! I will sit on the mountain of assembly, in the far north!

¹⁴ I will ascend above the heights of the clouds! I will make myself like the Most High!"

¹⁵ Yet you shall be brought down to Sheol, to the depths of the pit.