¹ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי׃

² יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב׃

³ כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

⁴ הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁵ שחת לו לא בניו מוםם דור עקש ופתלתל׃

⁶ ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁷ זכר ימות עולם בינו שנות דור־ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁸ בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁹ כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

¹⁰ ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹¹ כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־אברתו׃

¹² יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹³ ירכבהו על־[כ= במותי] [ק= במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹⁴ חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב כליות חטה ודם־ענב תשתה־חמר׃

¹⁵ וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁶ יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁷ יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁸ צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁹ וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

²⁰ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃

²¹ הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃

²² כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²³ אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃

²⁴ מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃

²⁵ מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃

²⁶ אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁷ לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃

²⁸ כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁹ לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

³⁰ איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³¹ כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³² כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו׃

³³ חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³⁴ הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁵ לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁶ כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁷ ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁸ אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁹ ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

⁴⁰ כי־אשא אל־שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴¹ אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴² אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴³ הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ ף

⁴⁴ ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־נון׃

⁴⁵ ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃

⁴⁶ ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃

⁴⁷ כי לא־דבר רק הוא םכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ ף

⁴⁸ וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁹ עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁵⁰ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל־עמיו׃

⁵¹ על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר לא־קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵² כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני ישראל׃ ף

⁴ that you will take up this parable against the king of Babylon, and say, "How the oppressor has ceased! The golden city has ceased!"

⁵ Yahweh has broken the staff of the wicked, the scepter of the rulers,

⁶ who struck the peoples in wrath with a continual stroke, who ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained.

⁷ The whole earth is at rest, and is quiet. They break out song.

⁸ Yes, the fir trees rejoice with you, with the cedars of Lebanon, saying, "Since you are humbled, no lumberjack has come up against us."

⁹ Sheol from beneath has moved for you to meet you at your coming. It stirs up the dead for you, even all the rulers of the earth. It has raised up from their thrones all the kings of the nations.

¹⁰ They all will answer and ask you, "Have you also become as weak as we are? Have you become like us?"

¹¹ Your pomp is brought down to Sheol, with the sound of your stringed instruments. Maggots are spread out under you, and worms cover you.

¹² How you have fallen from heaven, morning star, son of the dawn! How you are cut down to the ground, who laid the nations low!

¹³ You said in your heart, "I will ascend into heaven! I will exalt my throne above the stars of God! I will sit on the mountain of assembly, in the far north!

¹⁴ I will ascend above the heights of the clouds! I will make myself like the Most High!"

¹⁵ Yet you shall be brought down to Sheol, to the depths of the pit.