¹ שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

² אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

³ על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

⁴ אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

⁵ וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃

⁶ נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

⁷ כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

⁸ חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃

⁹ והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃

¹⁰ ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

¹¹ זנות ויין ותירוש יקח לב׃

¹² עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

¹³ על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃

¹⁴ לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

¹⁵ אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

¹⁶ כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

¹⁷ חבור עצבים אפרים הנח לו׃

¹⁸ סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

¹⁹ צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃

¹ בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃

² וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃

³ המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃

⁴ ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃

⁵ ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃

⁶ ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃

⁷ וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃

⁸ ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃

⁹ ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃

¹⁰ כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃

¹¹ ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃

¹² ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃

¹³ ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃

¹⁴ ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃

¹⁵ ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃

¹⁶ ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃

¹⁷ ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃

¹⁸ ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃

¹⁹ ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃

²⁰ וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃

²¹ ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃

²² המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃

²³ ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃

²⁴ ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃

²⁵ ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃

²⁶ וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃

²⁷ והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃

²⁸ ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃

²⁹ ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃

³⁰ ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃

³¹ וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃