Нове християнське вивчення Біблії

Біблія

 

Bereshit 47

Дослідження

   

1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃

2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃

3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃

4 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃

5 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃

6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃

7 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃

8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃

9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃

10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃

11 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃

12 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃

13 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃

14 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃

15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃

16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃

17 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃

18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃

19 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃

20 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃

21 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃

22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃

23 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃

24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃

25 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃

26 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃

27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃

28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃

29 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃

30 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃

31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃

   

З творів Сведенборга

 

Arcana Coelestia #6272

Вивчіть цей уривок

  
/ 10837  
  

6272. He put forth his hands crosswise. That this signifies, thus not according to order, is evident from the signification of “putting forth the hands crosswise,” as being not according to order; for thereby he makes the younger the firstborn, and the reverse; consequently the truth of faith prior and higher; and the good of charity posterior and lower; for “birthright” denotes priority and superiority (see n. 3325). It is evident how much evil this introduces into the church; for thereby its people get into such obscurity that they do not know what good is, thus neither what truth is; for good is like flame, and truth like the light from it: if you take away the flame, the light also perishes; and if any light appears, it is like a deceptive light that is not from flame. Hence it is that churches are at variance with one another, and dispute about truth, and one congregation asserts a thing to be true, which another asserts to be false. And what is still worse, when once they have set faith in the prior place in the assemblage of the church, they next begin to separate faith from charity, and to make the latter of comparatively no account, and thus to care nothing for the life, a thing to which man naturally inclines. Hence the church perishes, for it is the life which makes the church with man, but not doctrine without life; thus not confidence, which is eminent faith; for genuine confidence is possible with those only who are in charity, from which is the life of confidence. (Moreover, that the good of charity is actually the firstborn, that is, in the prior place, and that the truth of faith appears to be so, may be seen above, n. 3324-3539, 3548, 3556, 3563, 3570, 3576, 3603, 3701, 4243, 4244, 4247, 4337, 4925, 4926, 4928, 4930, 4977.)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org