¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

² בן־אדם חוד חידה ומשל משל אל־בית ישראל׃

³ ואמרת כה־אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר־לו הרקמה בא אל־הלבנון ויקח את־צמרת הארז׃

⁴ את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל־ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃

⁵ ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה־זרע קח על־מים רבים צפצפה שמו׃

⁶ ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃

⁷ ויהי נשר־אחד גדול גדול כנפים ורב־נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה־לו להשקות אותה מערגות מטעה׃

⁸ אל־שדה טוב אל־מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃ ס

⁹ אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את־שרשיה ינתק ואת־פריה יקוסס ויבש כל־טרפי צמחה תיבש ולא־בזרע גדולה ובעם־רב למשאות אותה משרשיה׃

¹⁰ והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על־ערגת צמחה תיבש׃ ף

¹¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

¹² אמר־נא לבית המרי הלא ידעתם מה־אלה אמר הנה־בא מלך־בבל ירושלם ויקח את־מלכה ואת־שריה ויבא אותם אליו בבלה׃

¹³ ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת־אילי הארץ לקח׃

¹⁴ להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את־בריתו לעמדה׃

¹⁵ וימרד־בו לשלח מלאכיו מצרים לתת־לו סוסים ועם־רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט׃

¹⁶ חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את־אלתו ואשר הפר את־בריתו אתו בתוך־בבל ימות׃

¹⁷ ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות׃

¹⁸ ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל־אלה עשה לא ימלט׃ ס

¹⁹ לכן כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו׃

²⁰ ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל־בי׃

²¹ ואת כל־[כ= מברחו] [ק= מברחיו] בכל־אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל־רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃ ס

²² כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר־גבה ותלול׃

²³ בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל־כנף בצל דליותיו תשכנה׃

²⁴ וידעו כל־עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃ ף