¹ כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃

² וזכרת את־כל־הדרך אשר הליךך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר [כ= מצותו] [ק= מצותיו] אם־לא׃

³ ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃

⁴ שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃

⁵ וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

⁶ ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃

⁷ כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃

⁸ ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃

⁹ ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃

¹⁰ ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃

¹¹ השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃

¹² פן־תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃

¹³ ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃

¹⁴ ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

¹⁵ המוליךך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃

¹⁶ המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃

¹⁷ ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃

¹⁸ וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ ף

¹⁹ והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃

²⁰ כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ ף

¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

² הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

³ קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתהק כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־יהוה׃ ף

⁴ שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל׃

⁵ כה אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

⁶ ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם׃

⁷ ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

⁸ הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃

⁹ לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב׃

¹⁰ כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

¹¹ ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

¹² שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה׃

¹³ כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים׃

¹⁴ העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

¹⁵ עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו [כ= נצתה] [ק= נצתו] מבלי ישב׃

¹⁶ גם־בני־נף [כ= ותחפנס] [ק= ותחפנחס] ירעוך קדקד׃

¹⁷ הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מוליךך בדרך׃

¹⁸ ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

¹⁹ תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות׃

²⁰ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא [כ= אעבד] [ק= אעבור] כי על־כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רעןן את צעה זנה׃

²¹ ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

²² כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

²³ איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרךך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

²⁴ פרה למד מדבר באות [כ= נפשו] [ק= נפשה] שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

²⁵ מנעי רגלך מיחף [כ= וגורנך] [ק= וגרונך] מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

²⁶ כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

²⁷ אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את [כ= ילדתני] [ק= ילדתנו] כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

²⁸ ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ ס

²⁹ למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה׃

³⁰ לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

³¹ הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך׃

³² התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

³³ מה־תיטבי דרךך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות [כ= למדתי] [ק= למדת] את־דרכיך׃

³⁴ גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה׃

³⁵ ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי׃

³⁶ מה־תזלי מאד לשנות את־דרךך גם ממצרים תבושי כאשר־בשת מאשור׃

³⁷ גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃