¹ איכה יעיב באפו אדני את־בת־ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא־זכר הדם־רגליו ביום אפו׃ ס

² בלע אדני [כ= לא] [ק= ולא] חמל את כל־נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת־יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ ס

³ גדע בחרי־אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ ס

⁴ דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו׃ ס

⁵ היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל־ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת־יהודה תאניה ואניה׃ ס

⁶ ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם־אפו מלך וכהן׃ ס

⁷ זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד־אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית־יהוה כיום מועד׃ ס

⁸ חשב יהוה להשחית חומת בת־ציון נטה קו לא־השיב ידו מבלע ויאבל־חל וחומה יחדו אמללו׃ ס

⁹ טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה׃ ס

¹⁰ ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ ס

¹¹ כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ ס

¹² לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם׃ ס

¹³ מה־אעידך מה אדמה־לך הבת ירושלם מה אשוה־לך ואנחמך בתולת בת־ציון כי־גדול כים שברך מי ירפא־לך׃ ס

¹⁴ נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא־גלו על־עונך להשיב [כ= שביתך] [ק= שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ ס

¹⁵ ספקו עליך כפים כל־עברי דרך שרקו וינעו ראשם על־בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש* לכל־הארץ׃ ס

¹⁶ פצו עליך פיהם כל־אויביך שרקו ויחרקו־שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ ס

¹⁷ עשה יהוה אשר זםם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ ס

¹⁸ צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יוםם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך׃ ס

¹⁹ קומי רני [כ= בליל] [ק= בלילה] לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על־נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל־חוצות׃ ס

²⁰ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ ס

²¹ שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ ס

²² תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף־יהוה פליט ושריד אשר־טפחתי ורביתי איבי כלם׃ ף

¹ טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃

² גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא׃

³ אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו׃

⁴ הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃

⁵ עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

⁶ רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן׃

⁷ כל אחי־רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים [כ= לא] [ק= לו]־המה׃

⁸ קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃

⁹ עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ ף

¹⁰ לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד משל בשרים׃

¹¹ שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע׃

¹² נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו׃

¹³ הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃

¹⁴ בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃

¹⁵ עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃

¹⁶ שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו [כ= יומת] [ק= ימות]׃

¹⁷ מלוה יהוה חוןן דל וגמלו ישלם־לו׃

¹⁸ יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך׃

¹⁹ [כ= גרל] [ק= גדל]־חמה נשא ענש כי אם־תציל ועוד תוסף׃

²⁰ שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃

²¹ רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום׃

²² תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב׃

²³ יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע׃

²⁴ טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה׃

²⁵ לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃

²⁶ משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃

²⁷ חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת׃

²⁸ עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און׃

²⁹ נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃

²⁰ ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס