Biblija

 

Shemot 8

Studija

   

1 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

2 ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃

3 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

4 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃

5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃

6 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃

7 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃

8 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה׃

9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת׃

10 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃

11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

12 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃

13 ויעשו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃

14 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃

15 ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

16 ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃

17 כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה׃

18 והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃

19 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה* האת הזה׃

20 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃

21 ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃

22 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃

23 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃

24 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃

25 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שלח את־העם לזבח ליהוה׃

26 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃

27 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃

28 ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את־העם׃ ף

   

Biblija

 

Tehilim 86:8

Studija

       

8 אין־כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃

Iz Swedenborgovih djela

 

Arcana Coelestia #2896

Proučite ovaj odlomak

  
/ 10837  
  

2896. The Word in the Most Ancient Church before the Flood was not a written Word but one revealed to each member of the Church; for they were celestial people and so, like the angels in whose company they lived, knew through perception that which was good and true. Thus they had the Word written on their hearts. For these matters, see 597, 607, 895, 920, 1114-1125. Because they were celestial people and lived in the company of angels, everything they saw and apprehended with any of their senses was to them a representative and a meaningful sign of celestial and spiritual things within the Lord's kingdom; so that they did indeed see worldly and earthly things with their eyes or apprehend them with one or other of their senses; but from and through those things their thoughts were of celestial and spiritual things. In this and no other way they were able to talk to angels, for the things that exist among angels are celestial and spiritual, and when these come down to man they descend into such things as exist with man in the world. The fact that particular objects in the world represent and mean those that exist in heaven has been shown all through from Genesis 1 to here. Such was also the origin of the representatives and meaningful signs, which, when communication with angels started to fade, were gathered together by the people meant by 'Enoch'. See 521, where it is shown that the gathering of those things is meant by the following words,

Enoch walked with God, and he was no more, for God took him. Genesis 5:24.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.