圣经文本

 

Bereshit第5章

学习

   

1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃

2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃

3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃

4 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

5 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃

6 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃

7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

8 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃

9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃

10 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃

12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃

13 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

14 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃

15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃

16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

17 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃

18 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃

19 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

20 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃

21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃

22 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

23 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃

24 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃

25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃

26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

27 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃

28 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃

29 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃

30 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

31 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃

32 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#521

学习本章节

  
/10837  
  

521. 'He was no more for God took him' means that that doctrine reserved for use by descendants. He was no more. As regards Enoch, that which the Most Ancient Church had perceived, as has been stated, was converted by him into doctrine, something that had not been allowed to people of that period. For knowing something from perception is altogether different from learning it from doctrine. People who have perception have no need to learn through the channel of formulated doctrine what they know already. Take, for the sake of illustration, someone who knows already how to think clearly. He has no need to learn rules on how to think. If he did so his ability to think clearly would perish, as happens to people buried in the dust of sheer intellectualism. In the case of people whose knowledge comes from perception, the Lord grants them to know what good and truth are through an internal channel, while those who learn from doctrine are granted it by an external channel, that is, by way of the physical senses. The difference between the two is like that between light and darkness. Furthermore the perceptions of the celestial man lie beyond all description, for they enter into the smallest details and are for ever varied according to states and attendant circumstances. Now as it was foreseen that the perceptivity of the Most Ancient Church would perish, and that subsequently people would learn what truth and good were by means of doctrines, that is, they would come to the light by way of darkness, it is therefore said here that 'God took him', which is to say, He preserved such doctrine for the use of descendants.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.