新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第41章

学习

   

1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃

2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃

4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃

9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃

10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃

13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃

14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃

15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃

17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃

18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃

20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃

25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃

29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃

30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃

31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃

32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃

34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃

36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃

37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃

38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃

40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃

41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃

42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃

43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃

44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃

46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃

47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃

50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃

52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#5335

学习本章节

  
/10837  
  

5335. 'And Joseph was a son of thirty years' means a state when the quantity of remnants was complete. This is clear from the meaning of 'thirty' as a completed number of remnants, dealt with below, and from the meaning of 'years' as states, dealt with in 482, 487, 488, 493, 893. In the Word the number thirty can mean some existence of conflict, or else it can mean a completed number of remnants. The reason why that number has this twofold meaning is that it is arrived at by multiplying five and six, or else by multiplying three and ten. When it is the product of five times six it means some existence of conflict, 2276, because 'five' means some, 649, 4638, 5291, and 'six' conflict, 720, 737, 900, 1709. But when thirty is the product of three times ten it means a completed number of remnants, because 'three' means that which is complete, 2788, 4495, and 'ten' means remnants, 576, 1906, 2284. A composite number implies much the same as the simple ones of which it is the product, 5291. Remnants are the truths joined to good which have been stored away by the Lord in a person's interior parts, see 468, 530, 560, 561, 576, 660, 1050, 1738, 1906, 2284, 5135.

[2] A completed number of remnants is likewise meant by 'thirty' - as it is also by 'sixty', and by 'a hundred' too - in Mark,

The seed which fell into good ground yielded fruit growing up and increasing. One bore thirty-fold, and another sixty, and another a hundred. Mark 4:8, 10.

Each of these numbers, being a multiple of ten, means a completed number of remnants. Also, because no one can be regenerated - that is, permitted to enter into spiritual temptations, by means of which regeneration is effected - until he has received a completed number of remnants, it was therefore laid down that no Levite should carry out any work in the tent of meeting until he was fully thirty years old. Their work or function is also called 'military service', being referred to in Moses as follows,

Take a census of the sons of Kohath from the midst of the sons of Levi - from sons thirty years of age and over, up to sons fifty years of age, everyone coming to perform military service, to do the work in the tent of meeting. Numbers 4:2-3.

Much the same is said regarding the sons of Gershon, and much the same regarding the sons of Merari, in verses 22, 23, 29, 30, and then in verses 35, 39, 43. Of that same chapter in Moses. And something similar is implied where it says that David began to reign when he was a son thirty years of age, 2 Samuel 5:4.

[3] From all this one may now see why the Lord did not make Himself known until He was thirty years of age, Luke 3:23. At that age a completed number of remnants existed with Him, though these remnants which the Lord possessed were ones that He Himself had acquired for Himself. They were also Divine ones and the means by which He united His Human Essence to His Divine Essence and made that Human Essence Divine, 1906. In Him therefore lies the reason why 'thirty years' means a state when the quantity of remnants is complete and why the priests the Levites began to perform their specific functions when they were thirty years old. And because he was to represent the Lord's kingship, David did not begin to reign until he was that same age. For every representative is derived from the Lord, and therefore every representative has reference to Him.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org