圣经文本

 

Bereshit第35章

学习

   

1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃

9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4603

学习本章节

  
/10837  
  

4603. 'The sons of Jacob were twelve' means a state in which all things were now present in the Divine Natural. This is clear from the representation of 'Jacob' as the Divine Natural, often dealt with already; and from the meaning of 'twelve' as all, and when used in reference to the sons of Jacob, or to the tribes named after these, as all aspects of truth and good, dealt with in 2089, 2129, 2130, 3272, 3858, 3913, 3939. The subject so far has been the way in which the Lord made his Natural within Him Divine, for 'Jacob' has represented the Natural; but now the subject becomes the joining of the Divine Natural to the Rational. This joining together is represented by Jacob's coming to Isaac, for 'Isaac' represents the Lord's Divine Rational. This explains why all the sons of Jacob are listed once again, since every aspect of truth and good had to be present within the Natural before it could be fully joined to the Rational. The reason for this particular listing of them is the service which the natural renders the rational as the receptacle for it. But one should recognize that Jacob's sons are now mentioned in a different order from before; the sons of Bilhah and Zilpah - Dan, Naphtali, Gad, and Asher - are mentioned last, though in actual fact these were born before Issachar, Zebulun, Joseph, and Benjamin. The reason for this difference is that at this point the subject is the order in which truths and goods exist within the Natural when this has been made Divine, for it is the state belonging to the subject under discussion that determines the order in which their names appear, see 3862, 3926, 3939.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.