圣经文本

 

Bereshit第32章

学习

   

1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃

2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃

3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃

5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃

6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃

7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃

8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃

12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃

13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃

19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃

20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃

21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃

22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃

24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃

26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃

27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃

28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃

29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃

31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃

32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4267

学习本章节

  
/10837  
  

4267. 'And he commanded the first, saying, When Esau my brother meets you and asks you, saying, To whom do you belong; and where are you going; and whose are these in front of you? then you shall say, They belong to your servant Jacob; it is a gift sent to my lord Esau; and behold, he also is behind us' means submission. This likewise is clear from the internal sense of individual words, from which this general meaning emerges. Submission and what goes with submission is clearly the meaning, for Jacob commanded his servants to call his brother 'lord' and himself 'servant', and to say that the gift was being sent as if to a lord from his servant. It has been shown many times that in relation to each other good is 'lord' and truth 'servant', and also that they are nevertheless called 'brothers'. They are called 'brothers' because when good and truth have been joined together, good manifests itself within truth as in an image, and after that they act conjointly to bring about the effect. But good is called 'lord' and truth 'servant' before they have been joined together, the more so when there is argument over which one has priority over the other.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.