圣经文本

 

Bereshit第22章

学习

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2821

学习本章节

  
/10837  
  

2821. 'The angel of Jehovah called to him out of heaven' means comfort received at that time from the Divine itself. This becomes clear from the meaning of 'calling out of heaven' as giving comfort to, as is also evident from what comes immediately before and directly after; and from the meaning of 'the angel of Jehovah'. When angels are mentioned in the Word they mean something within the Lord, though exactly what belonging to Him is apparent from the whole train of thought, see 1925. Here 'the angel of Jehovah' is used to mean the Divine itself. Something similar is said regarding the Lord, when He endured the very severe temptation in Gethsemane,

There appeared to Him an angel from heaven, strengthening Him. Luke 22:43.

Here also 'an angel from heaven' is used in the internal sense to mean the Divine that was within Him.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.