圣经文本

 

Bereshit第18章

学习

   

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2218

学习本章节

  
/10837  
  

2218. That 'the men rose up [from there]' means that that perception came to an end becomes clear from the meaning of 'rising up' as going away, and from that of 'the men', dealt with above. The coming of the three men or of Jehovah to Abraham represented the Lord's Divine Perception, as shown above. The Lord's Perception from the Divine at that time was first His Perception regarding the Divine Trinity of the Divine itself, the Divine Human, and that which Proceeds from these, and then regarding His Human, that it was to put on the Divine. Now there follows His Perception from the Divine regarding the character of the human race at that time. These three considerations are what this chapter deals with, and they come in the following order - the Divine assumed the Human, and made this Divine, so that He might save the human race. Regarding the first two considerations it is said that the Perception came to an end, which is what is meant in the internal sense by the words 'the men rose up'. But that Perception regarding the character of the human race is meant in the internal sense by the words 'they looked towards the face of Sodom, and Abraham went with them'; and the fact that He had no wish to remain any longer in that Perception is meant by the words 'he went with them to send them on their way'. But a better sight of these matters may be gained from the preliminary Contents above, 1 and also from the explanation given below of what follows.

脚注:

1. i.e. in 2136-2141

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.