圣经文本

 

Shemot第29章

学习

   

1 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃

2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃

3 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃

4 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃

5 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃

6 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃

7 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃

8 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃

9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃

10 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃

11 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃

12 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃

13 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃

14 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃

15 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃

16 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃

17 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃

18 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃

19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃

20 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃

21 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃

22 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃

23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃

24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃

25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃

26 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃

27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃

28 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃

29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃

30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃

31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃

32 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃

33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃

34 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃

35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃

36 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃

37 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃

38 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃

39 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃

40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃

41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃

42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃

43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃

44 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃

45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃

46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Revealed#883

学习本章节

  
/962  
  

883. "And He will dwell with them, and they shall be His people. And He Himself will be with them their God." This symbolizes their conjunction with the Lord, which is of such a nature that the people are in Him and He in them.

His dwelling with them symbolizes a conjunction of the Lord with them, as we will see below. The people's being His people, and His being with them their God, symbolically means that they are the Lord's, and that He is their Lord. Moreover, because dwelling with them symbolizes conjunction, it symbolically means that they will be in the Lord and have the Lord in them. Otherwise there is no conjunction. That this is the nature of the conjunction is clearly apparent from the Lord's words in John:

Abide in Me, and I in you... I am the vine, you are the branches. He who abides in Me, and I in him, bears much fruit; for without Me you can do nothing. (John 15:4-5)

And elsewhere:

At that day you will know that I am in My Father, and you in Me, and I in you. (John 14:20)

He who eats My flesh and drinks My blood abides in Me, and I in him. (John 6:56)

[2] The Lord's assuming a humanity and uniting it with the Divinity He had in Him from birth, which is called the Father, had as its goal a conjunction with people, as is apparent also in John:

For their sakes I sanctify Myself, that they also may be sanctified in the truth..., that they may be one as We are one: I in them, and You in Me. (John 17:19, 21-23, 26)

It follows from this that the conjunction is formed with the Lord's Divine humanity, that it is a reciprocal one, and that this is the only means of conjunction with the Divine called the Father.

[3] The Lord also teaches that the conjunction is formed by the Word's truths and by living in accordance with them (John 14:20-24; 15:7).

This, then, is what is meant by the Lord's dwelling with them and their being His people, and His being with them their God. So, too, elsewhere where the same words occur: Jeremiah 7:23; 11:4; Ezekiel 14:11; Jeremiah 24:7; 30:22; Ezekiel 11:20; 36:28; 37:23, 27; Zechariah 8:8; Exodus 29:45.

[4] To dwell with them symbolizes a conjunction with them because to dwell symbolizes conjunction out of love, as may be seen from many passages in the Word. It may be seen also from the abodes of angels in heaven. Heaven is distinguished into countless societies, all of them different from each other in accordance with the differences in their love's affections, in general and in particular. Each society embodies one particular variety of affection, and the people in it have dwellings distinct from each other, depending on how close or akin they are within that variety of affection, and those who are the most closely related dwell together in the same house. Dwelling together, therefore, when said of married partners, symbolizes in the spiritual sense conjunction by love.

It should be known that conjunction with the Lord is not the same as His presence. Conjunction with the Lord is possible only with people who turn to Him directly, His presence with everyone else.

  
/962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.