圣经文本

 

Bereshit第5章

学习

   

1 זֶה סֵפֶר תֹּולְדֹת אָדָם בְּיֹום בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתֹו׃

2 זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת־שְׁםָם אָדָם בְּיֹום הִבָּרְאָם׃ ס

3 וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בִּדְמוּתֹו כְּצַלְמֹו וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שֵׁת׃

4 וַיִּהְיוּ יְמֵי־אָדָם אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

5 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר־חַי תְּשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

6 וַיְחִי־שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אֱנֹושׁ׃

7 וַיְחִי־שֵׁת אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־אֱנֹושׁ שֶׁבַע שָׁנִים וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

8 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

9 וַיְחִי אֱנֹושׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־קֵיןָן׃

10 וַיְחִי אֱנֹושׁ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־קֵיןָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

11 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אֱנֹושׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

12 וַיְחִי קֵיןָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מַהֲלַלְאֵל׃

13 וַיְחִי קֵיןָן אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

14 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי קֵיןָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

15 וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־יָרֶד׃

16 וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־יֶרֶד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

17 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

18 וַיְחִי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־חֲנֹוךְ׃

19 וַיְחִי־יֶרֶד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־חֲנֹוךְ שְׁמֹנֶה מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

20 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ף

21 וַיְחִי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־מְתוּשָׁלַח׃

22 וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

23 וַיְהִי כָּל־יְמֵי חֲנֹוךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה׃

24 וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנֹוךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתֹו אֱלֹהִים׃ ף

25 וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־לָמֶךְ׃

26 וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹונִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

27 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ף

28 וַיְחִי־לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בֵּן׃

29 וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו נֹחַ לֵאמֹר זֶה* יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבֹון יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה׃

30 וַיְחִי־לֶמֶךְ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נֹחַ חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃

31 וַיְהִי כָּל־יְמֵי־לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאֹות שָׁנָה וַיָּמֹת׃ ס

32 וַיְהִי־נֹחַ בֶּן־חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד נֹחַ אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#521

学习本章节

  
/10837  
  

521. 'He was no more for God took him' means that that doctrine reserved for use by descendants. He was no more. As regards Enoch, that which the Most Ancient Church had perceived, as has been stated, was converted by him into doctrine, something that had not been allowed to people of that period. For knowing something from perception is altogether different from learning it from doctrine. People who have perception have no need to learn through the channel of formulated doctrine what they know already. Take, for the sake of illustration, someone who knows already how to think clearly. He has no need to learn rules on how to think. If he did so his ability to think clearly would perish, as happens to people buried in the dust of sheer intellectualism. In the case of people whose knowledge comes from perception, the Lord grants them to know what good and truth are through an internal channel, while those who learn from doctrine are granted it by an external channel, that is, by way of the physical senses. The difference between the two is like that between light and darkness. Furthermore the perceptions of the celestial man lie beyond all description, for they enter into the smallest details and are for ever varied according to states and attendant circumstances. Now as it was foreseen that the perceptivity of the Most Ancient Church would perish, and that subsequently people would learn what truth and good were by means of doctrines, that is, they would come to the light by way of darkness, it is therefore said here that 'God took him', which is to say, He preserved such doctrine for the use of descendants.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.