圣经文本

 

Shemot第15章

学习

   

1 אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבֹו רָמָה בַיָּם׃

2 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃

3 יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמֹו׃

4 מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילֹו יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף׃

5 תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצֹולֹת כְּמֹו־אָבֶן׃

6 יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אֹויֵב׃

7 וּבְרֹב גְּאֹונְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמֹו כַּקַּשׁ׃

8 וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמֹו־נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם׃

9 אָמַר אֹויֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמֹו נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תֹּורִישֵׁמֹו יָדִי׃

10 נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמֹו יָם צָלֲלוּ כַּעֹופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃

11 מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נֹורָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃

12 נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמֹו אָרֶץ׃

13 נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃

14 שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃

15 אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדֹום אֵילֵי מֹואָב יֹאחֲזֵמֹו רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃

16 תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרֹועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד־יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד־יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִיתָ׃

17 תְּבִאֵמֹו וְתִטָּעֵמֹו בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכֹון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כֹּונְנוּ יָדֶיךָ׃

18 יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃

19 כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתֹוךְ הַיָּם׃ ף

20 וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחֹות אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃

21 וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבֹו רָמָה בַיָּם׃ ס

22 וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל־מִדְבַּר־שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם׃

23 וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה׃

24 וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה־נִּשְׁתֶּה׃

25 וַיִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיֹּורֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לֹו חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃

26 וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע לְקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל־חֻקָּיו כָּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ׃ ס

27 וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ־שָׁם עַל־הַמָּיִם׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#8289

学习本章节

  
/10837  
  

8289. 'The enemy said' means the thought of those ruled by evils and the falsities arising from them, before the Lord's Coming. This is clear from the meaning of 'said' as thought, as in 3395, 7244, 7937; and from the meaning of 'the enemy' as those ruled by evils and falsities, since no others are meant in the spiritual sense by 'the enemy', 8282. The reason why their thought before the Lord's Coming is meant is that the hellish crew were prowling around at that time in almost complete freedom, molesting all who were there and trying to place them in subjection. Their thought at that time is described in the present verse by 'I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; my soul will be filled. I will unsheathe the sword, my hand will drive them out'. But when the Lord came into the world their boasting was changed to lamentation, described in the verse immediately following by 'You blew with Your wind, the sea covered them over; they sought a deep place like lead in the mighty waters'. Regarding their change of state brought about by the Lord's Coming, see 6854, 6914, 7091, 7828, 7932, 8018, 8054.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.