圣经文本

 

Bereshit第37章

学习

   

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־אביהם׃

3 וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

4 ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

6 ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

10 ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

11 ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃

12 וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם׃

13 ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

14 ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃

16 ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

19 ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

22 ויאמר אלהם ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃

23 ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

25 וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

26 ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃

29 וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃

30 וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃

31 ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃

32 וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃

35 ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

36 והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4670

学习本章节

  
/10837  
  

4670. 'A son of seventeen years' means His state. This is clear from the ages measured in years of people mentioned in the Word - spiritual realities and states are meant by them, as these are by all other numbers. For all numbers in the Word have spiritual realities and states as their meaning, see 575, 647, 648, 1988, 2075, 2252, 3252, 4264, 4495, as also do years, 487, 488, 493, 893.

[2] It does indeed seem as though numbers of years, or ages measured in years, mean nothing else than numbers of years. This is because these numbers more than any others have so to speak a more specific historical application. But these numbers too include spiritual realities and states within them, as is clear from the applications given at Genesis 5 and from what has been stated at Genesis 17:1 and Genesis 25:7 about Abraham's age and at Genesis 35:28 about Isaac's. The same is clear in addition from the fact that no historical detail exists anywhere in the Word which does not include within it something heavenly into which it is also changed when it passes from the thought of the reader to the angels present with him, and through those angels into heaven where the spiritual sense rises up out of every historical reference in the Word.

[3] But what is meant by Joseph's being seventeen years old may be seen from the meaning which this number has elsewhere, namely a beginning, in this case the beginning of the representation through Joseph. As to its meaning a beginning and that which is new, see 755, 853. What is more, this number includes within itself in a general way, and so to speak potentially, all the things that are represented by 'Joseph' - 'seven' meaning that which is holy and 'ten' remnants. For 'seven' when used in the Word adds holiness to any meaning, see 881, while 'ten' means remnants, 576, 1906, 2284. The remnants present in the Lord were Divine and His own, and by means of them He united the Human Essence to the Divine Essence, 1906.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.