圣经文本

 

Yechezchial第16章

学习

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם הודע את־ירושלם את־תועבתיה׃

3 ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃

4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא־כרת שרך ובמים לא־רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃

5 לא־חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל־פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃

6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃

7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃

8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃

9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסךך בשמן׃

10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃

11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך׃

12 ואתן נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשך׃

13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך [כ= ששי] [ק= שש] ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן [כ= אכלתי] [ק= אכלת] ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃

14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר־שמתי עליך נאם אדני יהוה׃

15 ותבטחי ביפיך ותזני על־שמך ותשפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־יהי׃

16 ותקחי מבגדיך ותעשי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃

17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי־לך צלמי זכר ותזני־בם׃

18 ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי [כ= נתתי] [ק= נתת] לפניהם׃

19 ולחמי אשר־נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃

20 ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט [כ= מתזנתך] [ק= מתזנותיך]׃

21 ותשחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם׃

22 ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא [כ= זכרתי] [ק= זכרת] את־ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃

23 ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

24 ותבני־לך גב ותעשי־לך רמה בכל־רחוב׃

25 אל־כל־ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשקי את־רגליך לכל־עובר ותרבי את־[כ= תזנתך] [ק= תזנותיך]׃

26 ותזני אל־בני־מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את־תזנתך להכעיסני׃

27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרךך זמה׃

28 ותזני אל־בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃

29 ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשדימה וגם־בזאת לא שבעת׃

30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את־כל־אלה מעשה אשה־זונה שלטת׃

31 בבנותיך גבך בראש כל־דרך ורמתך [כ= עשיתי] [ק= עשית] בכל־רחוב ולא־[כ= הייתי] [ק= היית] כזונה לקלס אתןן׃

32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים׃

33 לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃

34 ויהי־בך הפך מן־הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתןן ואתןן לא נתן־לך ותהי להפך׃

35 לכן זונה שמעי דבר־יהוה׃ ף

36 כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃

37 לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך׃

38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃

40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃

41 ושרפו בתיך באש ועשו־בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם־אתןן לא תתני־עוד׃

42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃

43 יען אשר לא־[כ= זכרתי] [ק= זכרת] את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרךך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא [כ= עשיתי] [ק= עשית] את־הזמה על כל־תועבתיך׃

44 הנה כל־המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃

45 בת־אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃

46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על־שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃

47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן [כ= עשיתי] [ק= עשית] כמעט קט ותשחתי מהן בכל־דרכיך׃

48 חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃

49 הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה׃

50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ ס

51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־[כ= אחותך] [ק= אחותיך] בכל־תועבותיך אשר [כ= עשיתי] [ק= עשית]׃

52 גם־את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃

53 ושבתי את־שביתהן את־[כ= שבית] [ק= שבות] סדם ובנותיה ואת־[כ= שבית] [ק= שבות] שמרון ובנותיה [כ= ושבית] [ק= ושבות] שביתיך בתוכהנה׃

54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃

55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃

56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃

57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃

58 את־זמתך ואת־תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ ס

59 כי כה אמר אדני יהוה [כ= ועשית] [ק= ועשיתי] אותך כאשר עשית אשר־בזית אלה להפר ברית׃

60 וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃

61 וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃

62 והקימותי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה׃

63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשר עשית נאם אדני יהוה׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Revealed#501

学习本章节

  
/962  
  

501. And their bodies will lie in the street of the great city. (11:8) This symbolically means that these two essential elements of the New Church have been utterly rejected by people inwardly caught up in the doctrinal falsities connected with justification by faith alone.

The bodies of the two witnesses symbolize the two essential elements of the New Church, namely, an acknowledgment of the Lord as the only God of heaven and earth, and conjunction with Him by a life in accordance with the Ten Commandments (nos. 490ff.). The street of the great city symbolizes doctrinal falsity connected with justification by faith alone - the street symbolizing falsity, as we shall see next, and the city symbolizing doctrine (no. 194). It is called a great city because the doctrine is the prevailing doctrine throughout the Protestant Reformed Christian world among the clergy, though not in the same way among the laity.

Streets in the Word have almost the same symbolic meaning as ways, because streets are a city's ways. Still, streets symbolize doctrinal truths or falsities, because a city symbolizes doctrine (no. 194), while ways symbolize a church's truths or falsities, because the earth symbolizes the church (no. 285).

[2] That streets symbolize doctrinal truths or falsities can be seen from the following passages:

Justice has been rejected, and righteousness stands afar off, for truth has stumbled in the street, and rectitude cannot enter. (Isaiah 59:14)

The chariots raced madly in the streets, they rushed in every direction in the town squares. (Nahum 2:4)

In the days of Jael, the ways were deserted... The town squares were deserted... in Israel... (Judges 5:6-7)

How the glorious city is forsaken...! Therefore her young men shall fall in her streets... (Jeremiah 49:25-26, cf. 50:30)

Those who ate delicacies are devastated in the streets... Darker than black is the appearance (of the Nazirites); they go unrecognized in the streets... They wandered blind in the streets... They tracked our steps so that we could not go into our streets. (Lamentations 4:5, 8, 14, 18)

I will cut off nations, their corners will be devastated; I will make their streets desolate... (Zephaniah 3:6)

(After) sixty-two weeks, the street (of Jerusalem) shall be built again..., but in distressful times. (Daniel 9:25)

...the street of the city (New Jerusalem) was pure gold, like transparent glass. (Revelation 21:21)

In the middle of its street... on this side and that, was the tree of life, which bore twelve fruits... (Revelation 22:1-2)

And so on elsewhere, as in Isaiah 15:3; 24:10-11; 51:20.

As streets symbolize the church's doctrinal truths, therefore they taught in the streets (2 Samuel 1:20). And we are told,

We ate and drank in Your presence, and You taught in our streets. (Luke 13:26)

For this reason also hypocrites prayed on street corners (Matthew 6:2, 5). And for this reason the master of the house in Luke 14:21 ordered his servants to go out into the streets and squares and bring people in.

For the same reason, too, anything false or falsified is called mire, filth and excrement in the streets (Isaiah 5:25; 10:6, Micah 7:10, Psalms 18:42).

Prophets who prophesied falsely were cast out into the streets of Jerusalem, and no one buried them (Jeremiah 14:16).

  
/962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.