2
דבר אל־בני ישראל לאמר תנו לכם את־ערי המקלט אשר־דברתי אליכם ביד־משה׃
3
לנוס שמה רוצח מכה־נפש בשגגה בבלי־דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃
4
ונס אל־אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר־ההיא את־דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו־לו מקום וישב עםם׃
5
וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא־יסגרו את־הרצח בידו כי בבלי־דעת הכה את־רעהו ולא־שנא הוא לו מתמול שלשום׃
6
וישב בעיר ההיא עד־עמדו לפני העדה למשפט עד־מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל־עירו ואל־ביתו אל־העיר אשר־נס משם׃
7
ויקדשו את־קדש בגליל בהר נפתלי ואת־שכם בהר אפרים ואת־קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃
8
ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את־בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת־ראמת בגלעד ממטה־גד ואת־[כ= גלון] [ק= גולן] בבשן ממטה מנשה׃
9
אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד־עמדו לפני העדה׃ ף
