The Bible

 

Yeremiyah 51

Study

   

1 כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃

2 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃

3 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃

4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

5 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃

6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

7 כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃

8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

9 רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃

10 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃

11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

12 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃

13 שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃

15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

17 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

19 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃

20 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃

22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃

24 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃

25 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃

26 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃

27 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃

28 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃

29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃

31 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃

32 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃

33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃

34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃

35 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃

36 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃

37 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

39 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃

41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

42 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

44 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃

45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃

46 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃

47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃

48 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃

49 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃

50 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃

51 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃

52 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃

53 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃

54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

55 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃

56 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

58 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃

59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃

60 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃

61 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃

62 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃

63 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃

64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Apocalypse Explained #261

Study this Passage

  
/ 1232  
  

261. And the first voice which I heard. That this signifies revelation now concerning things to come is evident from the signification of voice, as denoting whatever proceeds from the Lord and is perceived by angels and men, in this case principally revelation concerning things to come that were to take place before the Last Judgment, to be attendant on it, and to follow it, because these things are treated of in what now follows. That the voice of Jehovah in the Word signifies the proceeding Divine, which is Divine truth, from which are all intelligence and wisdom, may be seen (Arcana Coelestia 219, 220, 375, 3563, 6971, 8813, 9926), and is also evident from the following passages. In David:

"The voice of Jehovah upon the waters. The voice of Jehovah with power, the voice of Jehovah with honour. The voice of Jehovah breaketh the cedars. The voice of Jehovah falleth as a flame of fire. The voice of Jehovah maketh the wilderness to tremble. The voice of Jehovah maketh the hinds to bring forth; but in his temple every one saith, Glory" (Psalms 29:3-9).

The subject here treated of is the Divine which proceeds from the Lord, and which in one expression is called the Divine truth; its effect, both with the good and with the evil, is described by those things that are there mentioned; it is therefore evident what is signified by the voice of Jehovah.

[2] In John:

"He who is the shepherd of the sheep, to him the porter openeth, and the sheep hear his voice; a stranger will they not follow; for they know not the voice of strangers. And other sheep I have which are not of this fold; them also must I bring, and they shall hear my voice. But ye are not of my sheep; for my sheep hear my voice, and I know them, and they follow me" (10:2-5, 16, 26, 27).

By sheep in the Word are meant those who are in truths from good, thus who are in faith from charity; by the voice here mentioned is not meant voice, but the proceeding Divine, which is the Divine truth. This flows into those who are in the good of charity and gives them intelligence, and so far as they are in good it gives them wisdom; intelligence pertains to truth, and wisdom to truth from good.

[3] In Jeremiah:

"The maker of the earth, by his understanding he stretched out the heavens, at the voice which he giveth there is a multitude of waters in the heavens" (10:12, 13; 51:16).

In David:

"The voice of Jehovah upon the waters, Jehovah upon the great waters" (Psalms 29:3).

In the Apocalypse:

"And his voice as the sound of many waters" (1:15).

And again:

"I heard a voice from heaven, as the voice of many waters" (14:2).

The voice of Jehovah, and the voice from heaven is the proceeding Divine, or the Divine truth, from which are intelligence and wisdom; the reason why it is compared to the voice of many waters is that waters signify Divine truths in ultimates, as may be seen above (n. 71). In David:

Ye kingdoms of the earth, sing praises unto the Lord, who rideth upon the heaven of the heaven of old; behold, he will give in a voice, a voice of strength" (Psalms 68:32, 33).

In John:

"I say unto you, that the hour will come when the dead shall hear the voice of the Son of God, and they that hear shall live" (5:25).

In Joel:

"Jehovah shall give his voice from Jerusalem, that the heavens and the earth may tremble" (3:16).

Again:

"Jehovah hath uttered his voice before his army; because innumerable is the host that executeth his word" (2:11).

That the Divine truth is here signified by the voice of Jehovah is clear; also in many other places.

  
/ 1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.