New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 9

Study

   

1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃

3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃

4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃

8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃

9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃

10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃

15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃

16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃

17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃

18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃

23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃

28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #1068

Study this Passage

  
/ 10837  
  

1068. And Noah began to be a man of the ground. That this signifies in general man instructed from the doctrinal things of faith, is evident from the signification of “ground” (concerning which above, n. 268, 566), namely, the man of the church, or what is the same, the church; for that there may be a church, the man must be a church. The church is called “ground” because it receives the seeds of faith, or the truths and goods of faith. “Ground” is distinguished from “earth”—which, as shown, also signifies the church—as faith is distinguished from charity. Just as charity is the containant of faith, so is “earth” the containant of “ground.” When therefore the church is treated of in general, it is called “earth;” and when specifically, it is called “ground” as in this verse; for the general is the complex of the things derived from it. The doctrinals possessed by the man of the Ancient Church were, as before said, from the revelations and perceptions of the Most Ancient Church, which had been preserved; and in these they had faith as at this day we have in the Word. These doctrinal things were their Word. Noah’s beginning to be “a man of the ground” signifies therefore man instructed in the doctrinals of faith.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org