New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 30

Study

   

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2157

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2157. If I pray I have found grace in Thine eyes. That this signifies the deference of the Lord’s state when He observed that perception, may be seen from the affection of humiliation which there is in these very words; and also in those which directly follow—“Pass not I pray from over Thy servant”—in which likewise there is humiliation. In every particular in the Word there are both affection and subject matter. The celestial angels perceive the Word such as it is in the internal sense as to the affection; but the spiritual angels perceive it such as it is in the internal sense as to the matter. Those who perceive the Word in the internal sense as to the affection, pay no attention to the words which belong to the matter, but form for themselves ideas from the affection and its series, and this with endless variety. Here for example at the words, “If I pray I have found grace in Thine eyes, pass not I pray from over Thy servant,” they perceive the Lord’s state of humiliation in the Human, but only the affection of the humiliation. From this, in a manner, variety, and abundance inexpressible, they form for themselves celestial ideas, which can scarcely be called ideas, but rather so many lights of affections and perceptions, which follow in a continuous series, in accordance with the series of the affection of the things contained in the Word that is being read.

[2] This shows that the perception, thought, and speech of the celestial angels are more ineffable and much richer than the perception, thought, and speech of the spiritual angels, the latter being simply determined to the subject matter [rem], in accordance with the series of the expressions. (That the speech of the celestial angels is of this nature, may be seen in Part First,n. 1647.) Hence it is that these words, “If I pray I have found grace in Thine eyes,” in the celestial sense signify the deference of the Lord’s state when He observed that perception. Moreover to “find grace in thine eyes” was a customary mode of speech for every expression of deference; as may be seen from Laban’s deference to Jacob:

Laban said unto him, If I pray I have found grace in thine eyes (Genesis 30:27);

also from Jacob’s deference to Esau:

Jacob said, Nay, I pray, if I pray I have found grace in thine eyes (Genesis 33:10); and in like manner elsewhere in the Word.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org