New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 29

Study

   

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3832

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3832. And made a feast. That this signifies initiation, is evident from the signification of a “feast,” as being appropriation and conjunction (see n. 3596); in the present case initiation, because initiation precedes conjunction, and likewise pledges and attests it. The feasts made in old times among those who were in significatives and representatives, signified nothing else than initiation into the mutual love which is of charity. The nuptial feasts also signified initiation into conjugial love; and the holy feasts, initiation into spiritual and celestial love; and this because feasting, or eating and drinking, signified appropriation and conjunction (as shown above, n. 3734). Because of this signification the Lord also said with the same meaning:

Many shall come from the east and the west, and shall sit down with Abraham, Isaac, and Jacob, in the kingdom of the heavens (Matthew 8:11).

And in another place, to His disciples:

That ye may eat and drink at My table in My kingdom (Luke 22:30).

And when He instituted the Holy Supper, He said:

I say unto you, that I will not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I shall drink it new with you in My Father’s kingdom (Matthew 26:29).

Everyone may see that by “sitting down, eating and drinking in the Lord’s kingdom,” is not signified sitting down, eating, and drinking; but something which exists in that kingdom, and is the appropriation of the good of love and the truth of faith; thus it signifies that which is called spiritual and celestial food. It is also manifest from the above words that there is an internal sense in all that the Lord spoke, and that without understanding this it cannot be known what it is to sit down with Abraham, Isaac, and Jacob, to eat and drink in the Lord’s kingdom at His table, and to drink with them of the fruit of that vine in the kingdom of His Father; nay, neither can it be known what is meant by eating bread and drinking wine in the Holy Supper.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org