New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 27

Study

   

1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3574

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3574. And he came near, and kissed him. That this signifies presence and unition, is evident from the signification of “coming near,” as being presence; and from the signification of “kissing,” as being unition or conjunction from affection (n. 3573). That “kissing” has this signification is evident also from the following passages in the Word.

In David:

Serve Jehovah with fear. Kiss the Son, lest He be angry, and ye perish in the way, for His anger will soon be kindled. Blessed are all they that put their trust in Him (Psalms 2:11-12); where the Lord is treated of, whose Divine Human is the “Son;” to “kiss Him” is to be conjoined with Him through the faith of love. Again:

Mercy and truth are met together; righteousness and peace have kissed each other (Psalms 85:10);

“righteousness and peace have kissed each other” denotes their conjunction together.

In Hosea:

Ephraim spoke horror, and became guilty in Baal; and now they sin more and more and have made them a molten image of their silver, even idols in their own intelligence, all of them the work of the craftsmen; they say to them, Let the sacrificers of men kiss the calves (Hos. 13:1-2);

“Ephraim” denotes intelligence, here, man’s own intelligence, that is, those who believe themselves to be wise, and who desire to be wise, not from the Lord; the “molten image of their silver” denotes good falsified; “all of them the work of the craftsmen” denotes self-intelligence. They who are such are said to “kiss the calves,” that is, to embrace magic and to adjoin themselves thereto. In the first book of Kings:

Jehovah said to Elijah, I have caused to be left seven thousand in Israel, all the knees that have not bowed unto Baal, and every mouth that hath not kissed him (1 Kings 19:18); where “to kiss” denotes to join one’s self from affection, thus to worship.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org