The Bible

 

Bereshit 22

Study

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2784

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2784. And he clave the wood for the burnt-offering. That this signifies the merit of righteousness, is evident from the signification of “wood” and of “cleaving wood.” That “wood” signifies the goods that are of works, and of righteousness; and that “cleaving wood” signifies the placing of merit in the goods that are of works, but “cleaving wood for a burnt-offering” the merit of righteousness, appears too remote to be known without revelation. That “cleaving wood” denotes placing merit in the goods that are of works, was made clear to me by what I have seen and have described in Part First (n. 1110) respecting the hewers of wood, as being those who had desired to merit salvation by the goods which they had done. Moreover there are others also, in front, above, a little to the right, from a certain world, who in the same way had claimed all good to themselves, and appear in like manner to cut and cleave wood. When these seem to themselves to be laboring, they sometimes shine in the face from a kind of fatuous fire, which is the good of merit that they attribute to themselves. The reason of its appearing so is that wood is a representative of good; as was all the wood in the ark and in the temple, and also all the wood upon the altar when the burnt-offerings and sacrifices were made. But they who attribute good to themselves, and make it self-meritorious, these also are said in the Word to “worship wood,” or a “graven image” of wood.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.