New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 22

Study

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2780

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2780. And Abraham rose early in the morning. That this signifies a state of peace and innocence, is evident from the signification of “morning,” and also of “rising early,” when predicated of the Lord, who here is “Abraham.” “Morning” in the universal sense signifies the Lord, and hence His kingdom; consequently the celestial of love in general and in particular ((2333) as was shown n. 2333); and as it signifies these, it signifies the state itself in which they are, which state is that of peace and innocence. The state of peace in the heavens is like that of the dawn on earth. In the state of peace in the heavens come forth all celestial and spiritual things, and derive therefrom all that is auspicious, blessed, and happy in them, as in the time of dawn on earth all things come forth before man as things of delight and gladness; for all the singulars derive their quality from the general affection (see n. 920, 2384). The case is the same with the state of innocence: this comes forth in the state of peace, and is a general thing affecting all the things of love and faith. Unless these have innocence in them, they lack their essential. Hence it is that no one can come into heaven unless he have something of innocence (see Mark 10:15). It is plain from this what “morning” signifies in the internal sense, and still more when it is said that he “rose early in the morning;” and as in the highest sense “morning” is the Lord, and as the state is from Him which effects and affects all things in His kingdom, “morning” and “rising in the morning” signify many other things which come forth in that state; and this as related to the things which follow in the internal sense.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org