New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 17

Study

   

1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃

6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃

11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃

13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃

15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃

16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃

18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2018

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2018. I will set up My covenant between Me and thee. That this signifies union, is evident from the signification of a “covenant,” as being union (explained before, n. 665, 666, 1023, 1038); which union has been treated of in this chapter, and many times before; and it has been shown that Jehovah, who here speaks, was in the Lord, because He was one with Him from first conception and from birth; for the Lord was conceived from Jehovah, and hence His internal was Jehovah. This has been further illustrated by what is similar in man (n. 1999), namely, that his soul is one with his body, or his internal with his external, although they are distinct from each other, and sometimes so distinct that the one fights with the other, as is wont to be the case in temptations, in which the internal reproves the external and desires to reject the evil that is in it; and still they are conjoined, or are a one, because both soul and body belong to the same man. Take for example one whose thought differs from what he shows in his looks, speaks with his mouth, and acts by his gesture. There is in him an interior which is at variance with the external, but still they are one; for the thought is the man’s as much as are the external looks, mouth, and gestures; but there is a union when the look, the speech of the lips, and the gestures accord with the thought. So much for illustration.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org