The Bible

 

Yechezchial 27

Study

   

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃

3 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

4 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

5 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

6 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃

7 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

8 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

9 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

10 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃

11 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

12 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

13 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

14 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

15 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃

16 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

17 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃

19 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

20 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃

21 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

22 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

23 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

24 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

25 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃

26 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

27 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

28 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

29 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃

30 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

31 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

32 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

33 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃

34 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃

35 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

36 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #7520

Study this Passage

  
/ 10837  
  

7520. 'And let Moses scatter them in the direction of heaven' means that those falsities were to be demonstrated to the inhabitants of heaven. This is clear from the meaning of 'the ashes' as falsities, dealt with below; and from the meaning of 'scattering in the direction of heaven' as demonstrating them to the inhabitants of heaven. The meaning of 'scattering' as demonstrating is self-evident, for by that action something is made visible; and 'heaven' is used to mean in the internal sense the angelic heaven. What is meant at this point is evident from what has been stated immediately above in 7519 - that the truth from God, which 'Moses' represents, was to demonstrate and make known to heaven the falsities which are a product of the evil desires of those who molest. This caused heaven to be present, and as a result of its presence the kinds of things among the evil which are meant by 'sores breaking out into pustules' were manifested. The fact that 'the ashes [of a furnace]' (favilla) means falsity can be substantiated from places where [other kinds of] ashes (cinis) are mentioned, for these have a similar origin and therefore have a similar meaning to the ashes [of a furnace], such as in Isaiah 44:15, 20; 58:5; Jeremiah 6:26; Ezekiel 27:30; 28:18; Jonah 3:6; Psalms 102:9-10; Job 2:8; 30:19.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.