The Bible

 

Bereshit 11

Study

   

1 וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים׃

2 וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃

3 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר׃

4 וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשֹׁו בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃

5 וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃

6 וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשֹׂות וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשֹׂות׃

7 הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׃

8 וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׃

9 עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃ ף

10 אֵלֶּה תֹּולְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן־מְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל׃

11 וַיְחִי־שֵׁם אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

12 וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שָׁלַח׃

13 וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

14 וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־עֵבֶר׃

15 וַיְחִי־שֶׁלַח אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

16 וַיְחִי־עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־פָּלֶג׃

17 וַיְחִי־עֵבֶר אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

18 וַיְחִי־פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־רְעוּ׃

19 וַיְחִי־פֶלֶג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

20 וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־שְׂרוּג׃

21 וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

22 וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־נָחֹור׃

23 וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־נָחֹור מָאתַיִם שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

24 וַיְחִי נָחֹור תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־תָּרַח׃

25 וַיְחִי נָחֹור אַחֲרֵי הֹולִידֹו אֶת־תֶּרַח תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיֹּולֶד בָּנִים וּבָנֹות׃ ס

26 וַיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיֹּולֶד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן׃

27 וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הֹולִיד אֶת־אַבְרָם אֶת־נָחֹור וְאֶת־הָרָן וְהָרָן הֹולִיד אֶת־לֹוט׃

28 וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מֹולַדְתֹּו בְּאוּר כַּשְׂדִּים׃

29 וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחֹור לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת־אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת־נָחֹור מִלְכָּה בַּת־הָרָן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה׃

30 וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד׃

31 וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנֹו וְאֶת־לֹוט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנֹו וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתֹו אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנֹו וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃

32 וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #1328

Study this Passage

  
/ 10837  
  

1328. 'And from there Jehovah scattered them over the face 1 of the whole Earth' means that internal worship ceased to exist. This becomes clear from the meaning of 'scattering' as being dispersed. In the proximate sense those who wanted to build the city of Babel are meant by 'being scattered over the face 1 of the whole earth'. But because they are people who deprive others of all knowledge of truth, as has been stated, these words at the same time mean the loss of internal worship; for one is the consequence of the other. Here the consequence is meant because this is the third time that this statement is made. That the first Ancient Church had been deprived of cognitions of truth and good is clear from the consideration that the nations which constituted that Ancient Church became for the most part idolatrous, though they still possessed some form of external worship. The lot of idolaters outside the Church is far better than that of idolaters inside it. The former are external idolaters, but the latter are internal. The fact that the lot of the former is better is clear from what the Lord says in Luke 13:23, 28-30; Matthew 8:11-12. This then is the reason why the state of this Ancient Church was altered.

Footnotes:

1. literally, the faces

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.