New Christian Bible Study

The Bible

 

הושע 2

Study

   

1 והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי׃

2 ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃

4 ריבו באםכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃

5 פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

6 ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה׃

7 כי זנתה אםם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

8 לכן הנני־שך את־דרךך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

9 ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה׃

12 ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי׃

13 והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

14 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

15 ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה׃ ף

16 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על־לבה׃

17 ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים׃ ס

18 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי׃

19 והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשםם׃

20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח׃

21 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

22 וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה׃ ס

23 והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ׃

24 והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל׃

25 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Apocalypse Revealed #334

Study this Passage

  
/ 962  
  

334. As a fig tree drops its late figs when it is shaken by a mighty wind. This symbolically means, by reasonings of the natural self divorced from the spiritual self.

We say that this is its symbolic meaning even though the characterization is a metaphor, because all metaphors in the Word are at the same time correspondent expressions, and they cohere in the spiritual sense with the subject being addressed.

Such is the case here. For a fig tree by correspondence symbolizes a person's natural goodness conjoined with his spiritual goodness, and here, in an opposite sense, a person's natural goodness divorced from his spiritual goodness, which is not good. Moreover, because the natural self divorced from the spiritual self corrupts by its reasonings any concepts of goodness and truth, symbolized by the stars, it follows that this is what is symbolized by a fig tree shaken by a mighty wind.

That a wind or a storm symbolizes reasoning is apparent from many passages in the Word, but because we are dealing with a metaphor, it is not necessary for us to cite them here.

A fig tree symbolizes a person's natural goodness because every tree symbolizes some element of the church in a person, and so also the person himself in respect to it. By way of confirmation we cite the following:

All the host of heaven... shall fall down, as the leaf falls from the vine, and as it falls from a fig tree. (Isaiah 34:4)

I will surely consume them... No grapes shall be on the vine, nor figs on the fig tree, and the leaf shall float down. (Jeremiah 8:13)

All your strongholds are as fig trees with their first ripe figs, which, if they are shaken, fall into the mouth of the eater. (Nahum 3:12)

And so also elsewhere, as in Jeremiah 24:2-3, 5, 8; Mark 11:12-14, 20-26; Luke 6:44; 13:6-9. In these places a fig tree has exactly this meaning.

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org