New Christian Bible Study

The Bible

 

הושע 2

Study

   

1 והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי׃

2 ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃

4 ריבו באםכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃

5 פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

6 ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה׃

7 כי זנתה אםם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

8 לכן הנני־שך את־דרךך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

9 ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה׃

12 ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי׃

13 והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

14 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

15 ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה׃ ף

16 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על־לבה׃

17 ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים׃ ס

18 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי׃

19 והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשםם׃

20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח׃

21 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

22 וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה׃ ס

23 והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ׃

24 והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל׃

25 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Apocalypse Revealed #208

Study this Passage

  
/ 962  
  

208. "'And do not know that you are miserable.'" This symbolically means that they do not know that nothing at all of what they know and think about the truths and goods of the church has any coherence, and that these are its walls.

Misery here symbolizes a lack of coherence; thus to be miserable symbolizes someone who thinks incoherently about matters connected with the church. The reason is that the people who are the subject here at times deny the reality of God, heaven, eternal life, the holiness of the Word, and at other times acknowledge them. Consequently what they build with one hand, they destroy with the other. Thus they are like people who build a house and then tear it down. Or they are like people who dress themselves in beautiful garments and then rend them. Their houses are consequently rubble and their garments in pieces.

Such is the nature of everything these people think regarding heaven and the church, although they are not aware of it.

This is the meaning of misery also in the following passages:

Your wisdom and your knowledge led you astray, when you said in your heart, "I am, and there is no one else besides me." ...Therefore... misery shall fall upon you... (Isaiah 47:10-11)

Misery will come upon misery... The king will mourn, and the prince will be clothed with insensibility... (Ezekiel 7:26-27)

The king who will mourn and the prince who will be clothed with insensibility are people who are impelled by the truths of the church.

...there is no rectitude in their mouth; in their inward part is misery. (Psalms 5:9)

Walls have a similar symbolic meaning in Jeremiah 49:3, Ezekiel 13:10-13, and Hosea 2:6.

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org