New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 4

Study

   

1 והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃

2 ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

4 והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃

5 ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

6 ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

7 הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃

8 ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃

9 ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃

11 ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃

12 כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

13 ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃

14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃

15 ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃

16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

17 וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

18 ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃

19 ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

20 ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃

22 וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃

23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

24 כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃

25 וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

26 ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #440

Study this Passage

  
/ 10837  
  

440. That by the words just quoted is signified the worship of that church from charity, is evident from the fact that to “call upon the name of Jehovah” is a customary and general form of speech for all worship of the Lord; and that this worship was from charity is evident from the fact that “Jehovah” is here mentioned, whereas in the preceding verse He was called “God” as well as from the fact that the Lord cannot be worshiped except from charity, since true worship cannot proceed from faith that is not of charity, because it is merely of the lips, and not of the heart. That to “call on the name of Jehovah” is a customary form of speech for all worship of the Lord, appears from the Word; thus it is said of Abraham, that “he built an altar to Jehovah, and called on the name of Jehovah” (Genesis 12:8; 13:4); and again, that he “planted a grove in Beersheba, and called there on the name of Jehovah, the God of eternity” (Genesis 21:33). That this expression includes all worship, is plain from Isaiah:

Jehovah the Holy One of Israel hath said, Thou hast not called upon Me, O Jacob, but thou hast been weary of Me, O Israel. Thou hast not brought to Me the small cattle of thy burnt offerings, neither hast thou honored Me with thy sacrifices. I have not caused thee to serve with an offering, nor wearied thee with incense (Isaiah 43:22-23), in which passage a summary is given of all representative worship.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org