New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 33

Study

   

1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את־הילדים על־לאה ועל־רחל ועל שתי השפחות׃

2 וישם את־השפחות ואת־ילדיהן ראשנה ואת־לאה וילדיה אחרנים ואת־רחל ואת־יוסף אחרנים׃

3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד־גשתו עד־אחיו׃

4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על־צוארו* וישקהו ויבכו׃

5 וישא את־עיניו וירא את־הנשים ואת־הילדים ויאמר מי־אלה לך ויאמר הילדים אשר־חןן אלהים את־עבדך׃

6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃

7 ותגש גם־לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃

8 ויאמר מי לך כל־המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא־חן בעיני אדני׃

9 ויאמר עשו יש־לי רב אחי יהי לך אשר־לך׃

10 ויאמר יעקב אל־נא אם־נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על־כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃

11 קח־נא את־ברכתי אשר הבאת לך כי־חנני אלהים וכי יש־לי־כל ויפצר־בו ויקח׃

12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃

13 ויאמר אליו אדני ידע כי־הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל־הצאן׃

14 יעבר־נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה* לאטי לרגל המלאכה אשר־לפני ולרגל הילדים עד אשר־אבא אל־אדני שעירה׃

15 ויאמר עשו אציגה־נא עמך מן־העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא־חן בעיני אדני׃

16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃

17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על־כן קרא שם־המקום סכות׃ ס

18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר׃

19 ויקן את־חלקת השדה אשר נטה־שם אהלו מיד בני־חמור אבי שכם במאה קשיטה׃

20 ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #4380

Study this Passage

  
/ 10837  
  

4380. 'Let my lord now pass over before his servant' means a more general presence. This is clear from the meaning here, where the joining of good to truths is the subject, of 'passing over before anyone' as a more general presence. For with regeneration which is achieved by means of the joining of good to truths the situation is that good is that which acts and truth that which allows itself to be acted upon. Whenever good has brought itself in touch with truths and linked itself to them a little, truth is seen to react. Yet it is not the truth itself that reacts but the good combined with it or else attached to it, doing so by means of that truth. Such an attachment is what is meant by a more general presence. The phrase joining good to truths is used, but what is meant is the person in whom goodness and truth are present, for goodness and truth are meaningless attributes if they have no subject - that is, man - to which they can be applied. In heaven people do employ abstract terms such as these in their thought and speech, for the reason that they do not attribute good or truth to themselves but to the Lord, and also for the reason that goodness and truth from the Lord fill heaven in its entirety. The ancients too were accustomed to employ such terms in their speech.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org