The Bible

 

Bereshit 29

Study

   

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃

2 וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃

3 ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5 ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9 עודנו מדבר עםם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10 ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃

11 וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13 ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15 ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃

18 ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19 ויאמר לבן טוב* תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21 ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22 ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃

23 ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24 ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25 ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26 ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות׃

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃

29 ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30 ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃

31 וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #340

Study this Passage

  
/ 10837  
  

340. That the words “I have gotten a man, Jehovah” signify that with such as are called “Cain” faith is recognized and acknowledged as a thing by itself, is evident from what was said at the beginning of this chapter. Previously, they had been as it were ignorant of what faith is, because they had a perception of all the things of faith. But when they began to make a distinct doctrine of faith, they took the things they had a perception of and reduced them into doctrine, calling it “I have gotten a man, Jehovah” as if they had found out something new; and thus what was before inscribed on the heart became a mere matter of knowing. In ancient times they gave every new thing a name, and in this way set forth the things involved in the names. Thus the signification of the name Ishmael is explained by the saying, “Jehovah hath heard her affliction” (Genesis 16:11); that of Reuben, by the expression, “Jehovah hath looked upon my affliction” (Genesis 29:32); the name Simeon, by the saying, “Jehovah hath heard that I was less dear” (Genesis 29:33); and that of Judah by, “This time will I praise Jehovah” (Genesis 29:35); and an altar built by Moses was called, “Jehovah my banner” (Exodus 17:15). In like manner the doctrine of faith is here denominated “I have gotten a man, Jehovah” or “Cain.”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.