The Bible

 

Bereshit 24

Study

   

1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃

2 ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי׃

3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

4 כי אל־ארצי ואל־מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

5 ויאמר אליו העבד אולי לא־תאבה האשה ללכת אחרי אל־הארץ הזאת ההשב אשיב את־בנך אל־הארץ אשר־יצאת משם׃

6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן־תשיב את־בני שמה׃

7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

8 ואם־לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את־בני לא תשב שמה׃

9 וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃

10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃

11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃

13 הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃

15 ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃

16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃

18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃

19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃

20 ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו׃

21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃

22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃

23 ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃

24 ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃

25 ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃

26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃

30 ויהי כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־העין׃

31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

33 [כ= ויישם] [ק= ויושם] לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃

34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃

35 ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃

37 וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

38 אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃

39 ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃

40 ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרךך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

42 ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

43 הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃

44 ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃

45 אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

47 ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃

48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃

49 ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃

50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃

51 הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃

52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

53 ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

56 ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃

58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃

59 וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃

60 ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃

62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

64 ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃

65 ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

66 ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃

67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3069

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3069. 'And I will drink' means instruction from them in truth. This is clear from the meaning of 'drinking' as receiving instruction. References to 'drinking' occur in various places in the Word, and whenever the subject is the goods and truths of faith, instruction in these and reception of them is meant, as in Isaiah,

The new wine will mourn, the vine will languish, all the merry-hearted will sigh; they will not drink wine with singing, strong drink will be bitter to those drinking it. Isaiah 24:7, 9.

'Not drinking wine with singing' stands for not receiving instruction from the affection for truth and not receiving any consequent delight. 'Strong drink being bitter to those drinking it' stands for repugnance. In the same prophet,

It will be as when a thirsting man dreams, and behold, he is drinking; and he awakes, and behold, he is faint, and the soul is craving. Isaiah 29:8.

'Thirsting' stands for desiring instruction, 'drinking' for receiving it, but in things that are valueless.

[2] In Jeremiah,

Our waters we drink for silver, our timbers come for a price. Lamentations 5:4.

'Drinking waters for silver' stands for receiving instruction but not for nothing, and also attributing truth to oneself. Truth is a free gift and so does not come from oneself but from the Lord, as these words in Isaiah declare,

Everyone who thirsts, come to the waters, and he who has no money, come, buy! Isaiah 55:1.

And in John,

Jesus said, If anyone thirsts let him come to Me and drink. Whoever believes in Me, out of his belly will flow rivers of living water. John 7:37-38.

Here 'drinking' means being given instruction and accepting it. In Luke,

They will say, We ate in Your presence and we drank, and You taught in our streets. But the Lord will say, I do not know where you come from; depart from Me, all you workers of iniquity! Luke 13:26-27.

Here 'eating and drinking in the Lord's presence' stands for giving instruction in, and proclaiming, the good and truth of faith, doing so from cognitions drawn from the Word, which is meant by 'You taught in our streets'. But because they did it for selfish reasons - for the sake of personal honour and gain, thus not out of any affection for good and truth, and so possessed cognitions of truth and yet led evil lives - it is said, 'I do not know where you come from; depart from Me, all you workers of iniquity!'

[3] In the same gospel, where Jesus was talking to the disciples,

That you may eat and drink at My table in My kingdom. Luke 22:30.

It is evident to anyone that in the Lord's kingdom they do not eat and drink, and that no table is there, thus that something different is meant by 'eating and drinking at the Lord's table in His kingdom', that is to say, enjoying a perception of good and truth. So also with what the Lord says in Matthew,

I tell you that I shall not drink from now on of this fruit of the vine until that day when I drink it [new] with you in My Father's kingdom. Matthew 26:28, 29.

'Drinking' stands for giving living instruction in truths and imparting a perception of good and truth. That which the Lord said -

Do not be anxious for your soul, what you are going to eat or what you are going to drink, nor for your body, what you are going to put on. Matthew 6:25, 31; Luke 12:29 - is indicative of spiritual things, that so far as all things of faith are concerned, goodness and truth are imparted by the Lord. In John,

Jesus said to the Samaritan woman, Everyone who drinks of this water will thirst again, but he who drinks from the water that I shall give him will never thirst. But the water that I shall give him will become in him a spring of water leaping up into eternal life. John 4:7-14. 'Drinking' clearly stands for being given instruction in goods and truths, and the acceptance of them.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.