New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 22

Study

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח־נא את־בנך את־יחידך אשר־אהבת את־יצחק ולך־לך אל־ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את־עצי העלה וישם על־יצחק בנו ויקח בידו את־האש ואת־המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל־אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את־ידו ויקח את־המאכלת לשחט את־בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן־השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם שנית מן־השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך׃

17 כי־ברך אברךך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל־נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ ף

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם־הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את־עוץ בכרו ואת־בוז אחיו ואת־קמואל אבי ארם׃

22 ואת־כשד ואת־חזו ואת־פלדש ואת־ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את־רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם־הוא את־טבח ואת־גחם ואת־תחש ואת־מעכה׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2775

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2775. And get thee to the land of Moriah. That this signifies a place and state of temptation, may be seen from the signification of the “land of Moriah.” That the “land of Moriah” means a place of temptation, is manifest from Abraham’s being commanded to go thither and offer up his son as a burnt-offering, and thus to undergo the extremity of temptation. That Jerusalem, where the Lord Himself endured the extremity of temptation, was in the same land, is evident from the fact that an altar was built by David on Mount Moriah, and afterwards the temple by Solomon; as is manifest from the book of Chronicles:

Solomon began to build the house of Jehovah in Jerusalem, on Mount Moriah, which was seen by David his father, in the place which David prepared in the threshing floor of Ornan [Araunah] the Jebusite (2 Chron. 3:1; compare 1 Chron. 21:16-28, 2 Samuel 24:16-25).

From this it is sufficiently evident that these things which are said respecting the sacrificing of Isaac are representative of the Lord; otherwise this might have been done where Abraham was then tarrying; and he would not have been commanded to proceed from thence a journey of nearly three days.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org