New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 22

Study

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח־נא את־בנך את־יחידך אשר־אהבת את־יצחק ולך־לך אל־ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את־עצי העלה וישם על־יצחק בנו ויקח בידו את־האש ואת־המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל־אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את־ידו ויקח את־המאכלת לשחט את־בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן־השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם שנית מן־השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך׃

17 כי־ברך אברךך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל־נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ ף

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם־הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את־עוץ בכרו ואת־בוז אחיו ואת־קמואל אבי ארם׃

22 ואת־כשד ואת־חזו ואת־פלדש ואת־ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את־רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם־הוא את־טבח ואת־גחם ואת־תחש ואת־מעכה׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2839

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2839. 'On the mountain Jehovah will see [to it]' means charity by means of which provision was made by the Lord for them, that is, for those who are spiritual, to be saved. This is clear from the meaning of 'the mountain' as love and charity, dealt with in 795, 796, 1430. The expression 'Jehovah will see [to it]' is the Lord's Providence, or provision made by the Lord, as has been stated just above in 2837. Here charity is referred to, not love, on account of the difference that exists between charity and love, dealt with in 2023. As regards spiritual people being saved by means of charity, not by means of faith separated from charity, this is clear from many places in the Word. The situation with regard to charity and to faith is this: Charity devoid of faith is not genuine charity, and faith devoid of charity is not faith. For charity to be real, faith must be present; and for faith to be real, charity must be present. The absolute essential however is charity, for that seed which is faith cannot be implanted in any other ground. From their being joined together through each reaching out and responding to the other, the heavenly marriage, that is, the Lord's kingdom, has its being. Unless faith exists implanted in charity it is merely knowledge, for it does not go beyond the memory, there being no affection in the heart to receive it. But when implanted in charity, that is, in life, faith becomes intelligence and wisdom. Charity devoid of faith, like that existing with young children and with gentiles who are upright, is simply the ground in which faith is implanted, if not in this life then in the next life, see 802, 2280, 2289-2309, 2417, 2589-2604.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org