New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 18

Study

   

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח־האהל כחם היום׃

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3 ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך׃

4 יקח־נא מעט־מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5 ואקחה פת־לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי־על־כן עברתם על־עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6 וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7 ואל־הבקר רץ אברהם ויקח בן־בקר רך וטוב ויתן אל־הנער וימהר לעשות אתו׃

8 ויקח חמאה וחלב ובן־הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא־עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה־בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן׃

13 ויאמר יהוה אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על־פני סדם ואברהם הלך עםם לשלחם׃

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את־בניו ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על־אברהם את אשר־דבר עליו׃

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי־רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21 ארדה־נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם־לא אדעה׃

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע׃

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם־רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל־הארץ לא יעשה משפט׃

26 ויאמר יהוה אם־אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל־המקום בעבורם׃

27 ויען אברהם ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני ואנכי עפר ואפר׃

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים׃

31 ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אך־הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל־אברהם ואברהם שב למקמו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2218

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2218. The men rose up. That this signifies that that perception came to an end, is evident from the signification of “rising up,” as being to go away; and from that of the “men,” described above. By the coming of the three men, or of Jehovah, to Abraham, was represented the Lord’s Divine perception, as shown above. The Lord’s perception from the Divine at that time was first concerning the Divine Trine, which is the Divine Itself, the Divine Human, and the Proceeding. Afterwards it was concerning His Human, that it should put on the Divine. Now follows a perception from the Divine concerning the human race, as regards its quality. These three things are what are treated of in this chapter, and they follow in order, namely, that the Divine assumed the Human, and made this Divine, in order that it might save the human race. Concerning the former two it is said that the perception came to an end, which is meant in the internal sense by the “men rising up;” but the perception concerning the human race, as regards its quality, is signified in the internal sense by their “looking to the faces of Sodom, and by Abraham going with them;” and that the Lord did not will to remain in that perception, is signified by Abraham “going with them to send them away.” How the case is with these things can be better seen from the Contents which were premised, as also from the explication of what follows.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org