The Bible

 

Bereshit 14

Study

   

1 ויהי בימי אמרפל מלך־שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

2 עשו מלחמה את־ברע מלך סדם ואת־ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך [כ= צביים] [ק= צבויימ*] ומלך בלע היא־צער׃

3 כל־אלה חברו אל־עמק השדים הוא ים המלח׃

4 שתים עשרה שנה עבדו את־כדרלעמר ושלש־עשרה שנה מרדו׃

5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את־רפאים בעשתרת קרנים ואת־הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

6 ואת־החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על־המדבר׃

7 וישבו ויבאו אל־עין משפט הוא קדש ויכו את־כל־שדה העמלקי וגם את־האמרי הישב בחצצן תמר׃

8 ויצא מלך־סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך [כ= צביים] [ק= צבוים] ומלך בלע הוא־צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את־החמשה׃

10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו׃

11 ויקחו את־כל־רכש סדם ועמרה ואת־כל־אכלם וילכו׃

12 ויקחו את־לוט ואת־רכשו בן־אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית־אברם׃

14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את־חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד־דן׃

15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד־חובה אשר משמאל לדמשק׃

16 וישב את כל־הרכש וגם את־לוט אחיו ורכשו השיב וגם את־הנשים ואת־העם׃

17 ויצא מלך־סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את־כדר־לעמר ואת־המלכים אשר אתו אל־עמק שוה הוא עמק המלך׃

18 ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

20 וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל׃

21 ויאמר מלך־סדם אל־אברם תן־לי הנפש והרכש קח־לך׃

22 ויאמר אברם אל־מלך סדם הרימתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

23 אם־מחוט ועד שרוך־נעל ואם־אקח מכל־אשר־לך ולא תאמר אני העשרתי את־אברם׃

24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #1672

Study this Passage

  
/ 10837  
  

1672. And the kings that were with him. That this signifies the apparent truth which is of that good, is evident from the signification of “kings” in the Word. “Kings,” “kingdoms,” and “peoples,” in the historical and the prophetical parts of the Word, signify truths and the things which are of truths, as may be abundantly confirmed. In the Word an accurate distinction is made between a “people” and a “nation;” by a “people” are signified truths, and by a “nation” goods, as before shown (n. 1259, 1260). “Kings” are predicated of peoples, but not so much of nations. Before the sons of Israel sought for kings, they were a nation, and represented good, or the celestial; but after they desired a king, and received one, they became a people, and did not represent good or the celestial, but truth or the spiritual; which was the reason why this was imputed to them as a fault (see 1 Samuel 8:7-22, concerning which subject, of the Lord’s Divine mercy elsewhere). As Chedorlaomer is named here, and it is added, “the kings that were with him,” both good and truth are signified; by “Chedorlaomer,” good, and by “the kings,” truth. But what was the quality of the good and truth at the beginning of the Lord’s temptations has already been stated.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.