The Bible

 

Daniyel 5

Study

   

1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃

5 בה־שעתה [כ= נפקו] [ק= נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס

8 אדין [כ= עללין] [ק= עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [כ= ופשרא] [ק= ופשרה] להודעה למלכא׃

9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃

10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [כ= עללת] [ק= עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃

11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרינ* הקימה אבוך מלכא׃

12 כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ ף

13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃

14 ושמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃

15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃

16 ואנה שמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די־[כ= תוכל] [ק= תיכול*] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [כ= תוכל] [ק= תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ ף

17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃

18 [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

19 ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃

20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

21 ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא [כ= שוי] [ק= שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה*] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

22 [כ= ואנתה] [ק= ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃

23 ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [כ= קדמיך] [ק= קדמך] [כ= ואנתה] [ק= ואנת] [כ= ורברבניך] [ק= ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃

24 באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃

25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

26 דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃

27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [כ= והמונכא] [ק= והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃

30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כ= כשדיא] [ק= כשדאה]׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

The Last Judgement #54

Study this Passage

  
/ 74  
  

54. What is meant by Babylon and what it is like. Babylon means all who wish to have power over others by means of religious belief. This is gaining control over people's souls, and so over their spiritual life itself, using as means the Divine elements in their religion. All those who aim at power using religion as a means are called collectively Babylon. The reason why the name of Babylon is applied to them is that in ancient times such control began, but was destroyed as soon as it started. Its beginning is described by the city and tower which had its top in heaven; its destruction by the confusion of speech; hence its name was Babel (Genesis 11:1-9). The meaning of these details in the internal or spiritual sense of the Word may be seen explained in ARCANA COELESTIA 1283-1328.

[2] Another such attempt at control was begun and set up in Babel, as is clear from the passage of Daniel which tells of Nebuchadnezzar setting up an image which all were to worship (Daniel 3). It is also meant by Belshazzar drinking with his nobles from the gold and silver vessels which Nebuchadnezzar had carried off from the temple at Jerusalem; and at the same time worshipping gods of gold, silver, copper and iron. Therefore it was written on the wall, He has numbered, weighed and divided. And the king was killed that same night (Daniel 5). The vessels of gold and silver from the temple at Jerusalem mean the kinds of good and truth possessed by the church; drinking from them, and at the same time worshipping gods of gold, silver, copper and iron means profaning them. The writing on the wall and the king's death mean visitation and destruction with which those were threatened who used Divine forms of good and truth as means.

[3] There are numerous descriptions in the Prophets of what the people called Babylon are like, as in Isaiah:

You are to bring out this parable about the king of Babylon. Jehovah has broken the rod of the irreligious, the sceptre of the rulers. You, Lucifer, have fallen from heaven, you are cut down right to the ground. You said in your mind, I will climb the heavens, above the stars of God I shall set my throne on high, and I shall sit on the mountain of meeting, on the north side; I shall become like the Most High. Yet will you be brought down to hell, beside the pit. I will cut off the name of Babylon and what is left of her, and make her a possession inherited by the vulture. 1 Isaiah 14:4-5, 12-15, 22-23.

Elsewhere in the same book:

The lion said, Fallen, fallen is Babylon and cast down are all the graven images of her gods. Isaiah 21:9.

See further in Isaiah chapter Isaiah 47, chapter Isaiah 48:14-20; and in Jeremiah chapter 50:1-3. This makes it plain what Babylon is.

[4] It needs to be known that a church becomes Babylon when charity and faith cease to exist and self-love begins to reign in their stead. This love rushes as fast as it is given its head, not only to exercise control over all on earth it can make its subjects, but even over heaven. Nor does it rest there; it climbs as far as the throne of God and takes His Divine power for itself. The passages quoted from the Word prove that this also happened before the Lord's coming. But that Babylon was destroyed by the Lord when He was in the world, both by their becoming utter idolaters and by the last judgment upon them at that time in the spiritual world. This is meant by the passages in the Prophets about Lucifer, who is there Babylon, being cast down to hell, and the fall of Babylon; and also by the writing on the wall and by the death of Belshazzar; and by the stone hewn from the rock which destroyed the statue in Nebuchadnezzar's dream [Daniel 2:33-34].

Footnotes:

1. [The exact identification of this bird is disputed.]

  
/ 74  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.